אאא

יום העצמאות תשס"ט: יחסם של אדמו"רי החסידות למדינת ישראל - שביום זה מציינת 71 שנים, ידעו עליות ומורדות לאורך שנות קיומה של המדינה, ובעיקר מורדות.

'כיכר השבת' ערך סקירה קצרה על האדמו"רים שדווקא כן תמכו מאוד בהקמת המדינה ואפילו השתתפו בחגיגות העצמאות, אך עם זאת במהלך השנים ובעיקר בשנים האחרונות, ישנה תופעה של חסידויות , בעיקר הקטנות, שדווקא מקצינות ומתרחקות.

אדמו"רי רוזין

עוד בשנים שלפני הכרזתה של מדינת ישראל, קראו אדמור"י רוז'ין, ממקום מושבם בארצות מוצאם, ליהודים החרדים לעזוב את הגלות ולעלות לארץ ישראל. כל זאת מתוך הבנה של גודל השעה שיש לציבור שומר התורה והמצוות ביצירת צביון רוחני, למדינה שעתידה לקום בארץ ישראל.

בנוסף, תמכו אדמו"רי רוז'ין בלקיחת חלק במוסדות הציוניים, זאת מחשש שאם לא כן, האחריות על החוסר ברוחניות תהיה גם על גבם של היהדות החרדית, במידה והם לא יהיו חלק פעיל ושותפים לפעילות הציונית.

יום לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, דרש הרב יעקב פרידמן, בעל 'אהלי יעקב' לבית רוז'ין בתל אביב על חשיבותה של מדינת ישראל. "צריך לזכור, כי הקמת המדינה היהודית, אף כי אין ערוך לחשיבותה, עדיין אינה הגאולה שהובטחה לנו", אמר.

עוד הוא הוסיף, שהתנאי לקיומה של מדינת ישראל היא לחיות בשלום ובאחווה, ובקדושה וטהרה.

אדמו"רי רוז'ין, שרובם עברו עם הזמן להתגורר בארץ ישראל, ציינו את שמחתם על הקמתה של מדינת ישראל, בכך שאמרו הלל השלם, והשתתפו בצעדת העצמאות כשהם חובשים לראשם 'שטריימל'.

חסידות גור

בחסידות גור ידועה האימרה שמיוחסת לאדמו"ר בעל ה'אמרי אמת מ'גור', שהתבטא בזמן הקמת מדינת ישראל וציטט מדברי הירושלמי: "כך גאולתם של ישראל קימעה קימעה".

דהיינו, שמצד אחד עם ישראל מתקבץ יחד במדינתו, שזה סוג של גאולה, ומצד שני זה רק קצת, ולא הגאולה האמיתית והשלימה.

אשלג

חסידות 'אשלג' שרבם האדמו"ר הרב יהודה הלוי זצ"ל, מציין באחד מספריו, על כך שיום הקמת המדינה הינו יום חשוב מאוד. עוד הוא מציין בספרו על כך שהוא מתרעם על העובדה ששמו של הקדוש ברוך הוא, לא הוזכר במגילת העצמאות.

מונקאטש

האדמו"ר ממונקאטש הרב ברוך רבינוביץ זצ"ל, אימץ גישה של תמיכה והכרה במדינת ישראל, בניגוד לעמדת חותנו, מה שגרם לכך שרבים מחסידיו יצאו נגדו בשלל כינויי גנאי, ורבים מהם נאלצו לעזוב את החסידות ולהישאר ללא מנהיג במשך כמעט עשרים שנה, אז מונה בנו לעמוד בראש החסידות.

בוהוש

חסידות נוספת שידועה בהכרתה בציונות ובמדינת ישראל היא חסידות 'בוהוש'.

האדמו"ר ר' יצחק, שמכונה ר' יצחק השני מ'בוהוש', עלה לארץ ישראל בשנת תשי"א, והתגורר בעיר תל אביב. רבי יצחק גילה יחס אוהד למדינת ישראל ונהג ללכת ביום העצמאות לתפילת שחרית בבית הכנסת הגדול, שהיה אז אחד המקומות שציינו בהם את יום העצמאות בחגיגיות.

עם זאת, כיום, נכדו, שמשמש כאדמו"ר מבוהוש נחשב לאדמו"ר קנאי יותר ביחסיו למדינת ישראל, למרות הדרך בו הלכו אבותיו.

ר' ישראל דב אודסר

בספרו 'אבי הנחל' הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו". עם זאת לאחר מספר שנים התבטא נגד חילולי שבת של ה'ציונים'

חב"ד

בספר אגרות קודש, חלק י"א, עמוד פ"ה מופיע מכתב של הרבי, שנכתב למחנך ששאל כיצד להתייחס לתאריך ה' אייר, היום בו הוכרזה מדינת ישראל, וכך הוא משיב.

"הנה ידוע פתגם הבעש"ט שמכל דבר שהאדם רואה או שומע, יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו עם השי"ת, ועל כן במאורע (הכרזת המדינה), שנוגע לכל אחד ואחד מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך. וגם אלו המתנהגים אחרת נופלים תחת ממשלתו של היצר הרע, וזהו נוסף על כל שאר הענינים הנהגה דכפוי טובה".

אגודת ישראל

לאחר השואה באירופה וההחלטה על הקמת מדינת ישראל, נקטה אגודת ישראל גישה חיובית יותר כלפי המדינה, בתקווה שזו תלך בדרך התורה, ובשאיפה להשפיע על אופייה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות אף קרא מרכז אגודת ישראל בירושלים לכלל הגברים החרדים הצעירים בעיר להתגייס למלחמה, לאחר שהוסדרה הקמת חטיבות חרדיות והובטחה עמידה על דרישות הדת במחנות הצבא.

בזמנינו אגודת ישראל היא שותפה פעילה בהנהגת המדינה, כאשר נציגיה מכהנים בכנסת ישראל.

יש לציין שאדמו"רי הקהילות החסידיות השונות כהיום, לא הביעו דעתם באשר למדינת ישראל וחגיגות העצמאות, אך רובם הגדול משתפים פעולה עם מוסדות המדינה באשר הם.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי בדעתם של מספר אדמו"רים, בהם האדמו"ר מ'ראחמיסטריווקא', האדמו"ר מ'סלאנים', חלקים מסויימים בחסידות ברסלב, וכאמור, האדמו"ר מ'בוהוש', שבעבר היו בעד שיתוף פעולה עם מדינת ישראל, ובעקבות שינוי דרכם, חלקם אף לא הורו לחסידיהם להצביע בבחירות האחרונות, ואף לא בבחירות לראשויות המקומיות שהתקיימו לפני כחצי שנה.