הסתיימו עצרות הזכרון , חגיגות העצמאות עברו, הזיקוקים דעכו, חידון התנ״ך מאחורינו, המנגל נוקה ואופסן, לפנינו סופ״ש רגיל. ממשלה עדיין אין. לכאורה הימין ניצח בגדול, קל זה לא יהיה. המפלגות החרדיות רוצות לממש את ההצלחה הגדולה בקלפי, למגרש הפוליטי והמעשי, שותפים לרשות המבצעת.
סיעת יהדות התורה בקואליציה הבאה, על שמונת ח״כ, הינה ציר מרכזי שבלעדיה אין. התפקידים הביצועיים חייבים להיות בהתאם. לכל אחת מהשותפות הובטח תיק בכיר, ביטחון, אוצר, פנים, חינוך, והם לא מסתפקים, רוצים עוד. ״ולא תהיה כוהנת כפונדקית״. יהדות התורה חייבת לדרוש כדרישת-סף ובאופן אולטימטיבי את תיק-השיכון, בעבר הוא היה בידיים חרדיות, התוצאה דאז, קדנציה אחת, מוכחת ברחבי הארץ.
בנוסף להחזקת, שגשוג, דאגה ופיתוח עולם התורה, המטלה המרכזית של נציגי הציבור החרדי בתפקידם הציבורי, לדאוג לאינטרסים ודאגות הציבור ששלח אותם. נושא קורת-גג במחיר סביר, הינה משאת הנפש של כלל הציבור, על מגוון גווניו, עדותיו, חוגיו. בזאת תבחנו, שלוחי דרחמנא. לדאגה הזאת שותפים חסידים, מתנגדים, בני-תורה, חרדים עובדים, עמך ובני עליה. את ׳חריש׳ איבדנו בשלומיאליות. ׳אחיסמך׳ הפכה לשכונה, גם זאת לאחר עידן ועידנים. ׳ביתר׳ נמצאת בקיפאון פוליטי מדיני, כנ״ל מודיעין עילית. הערים והשכונות החרדיות הוותיקות מפוצצות. עפולה, טבריה, צפת, אופקים, שדרות, ירוחם, לא הפיתרון.
בנוסף לפיתוח שכונות חדשות בערים הוותיקות-חדשות, אשדוד, בית שמש, הציבור החרדי כיום, צריך עיר חדשה כל עשור. הפתרון היחיד, שר שיכון חרדי. התפקידים המוצעים כיום לסיעת יהדות-התורה המאוחדת, היו בשליטתה גם כסיעה בת 6 חכי״ם. הגידול במספר החכי״ם מחייב שינוי חשיבה. 2 תפקידי סגן-שר תחת שר מכהן, טיקסיים במהותם, אולי ייתנו פתרון פרסונאלי ושיוויון ביחסי הכוחות של 2 הסיעות. לציבור הבוחרים חשוב שליטה במשרד בכיר! על פתרון פרסונאלי ל-2 אישים.
תיק השיכון ועכשיו.
ייתכן ולראשי הסיעה, ליצמן-בבריאות, גפני-בוועדת הכספים, טוב, נוח ורגיל בתפקידיהם המסורתיים. נעלים נוחות עדיפות על נעלים חדשות, אך לוחצות. ישנם חכי״ם מוכשרים נוספים. מעבר לכך, בציבוריות החרדית ישנם רבים וטובים שיכולים להרים ולהעמיס על שכמם את התפקיד החשוב. שר לא צריך להיות ח״כ.
גם בבחירות הבאות יזעיקו את גדולי התורה והחסידות לרחובה של עיר, ע״מ לדרבן את המדורבנים. ׳עת לעשות לה׳ הפרו תורתך׳. יהיה הרבה יותר קל, פשוט, וקליט, באם כל אחד ואחת, יידעו וירגישו, שנציגיהם שליחיהם, פעלו ועשו, ׳בית׳ בשבילם. דור שוכני המחסנים והמחילות, לא ישכח ולא יסלח, להזדמנות שתוחמץ. לציבור החרדי חסרות כבר היום אלפי יח״ד, הפריצה ההיסטורית של סוף שנות ה-90 לאשדוד, בית שמש, הקמת ביתר ומודיעין עילית, נתנו מענה לאותה תקופה. המלאי מוצה, אין היום פתרונות מעשיים, בסדר גודל מספק.
בקדנציה האחרונה נעצרו טכנית מחירי הדיור. הביקושים הטבעיים לא נעלמו. לא ירדו דירות מהשמיים, לא הופשרו קרקעות ולא הורד מיסוי. עלות מחירי הבנייה בוודאי לא הוזלה. מדד התחלות הבניה, הקטן בעשור האחרון. מלאי הדירות בבניה, קטן. מלאי הדירות המוכנות, נעלם. הביקושים כבושים וקיימים, השוק מחכה. התפרצות המחירים תבוא, השאלה רק מתי. הציבור החרדי ילקה בכיפליים. גם אין לו דירות וגם המחירים יעלו. בפרויקט הדגל של שר האוצר, מכרזי ׳מחיר-למשתכן׳, הציבור החרדי כמעט ולא שותף. בחלק מהמכרזים ברחבי הארץ, לא נגשו מספיק רוכשים לכמות הדירות שהוצעה. במכרז יחיד בבני ברק, נגשו 9600 משפחות זכאיות, ל1060 דירות! גם דירות אלו עדיין חלום, שיקח שנים עד שיתגשם. בינתיים, שכה״ד יכריע גם את הזוכים המאושרים, שדירותיהם עדיין לא בשלבי תכנון.
הסיעות החרדיות 16 מנדטים בכנסת הנוכחית. באם נצרף את עשרות האלפים שלא הצביעו אידיאולוגית, מדובר על פלח של 15 אחוז מכלל האוכלוסיה. החרדים כיום, חצי מכל אחת מ-2 הסיעות הגדולות בבית המחוקקים. ציבור ענק, שותף בכיר לשלטון ולממשלה, לא עוד מפלגות נישה שנציגיהם אמונים על בעיות וצרכי שולחיהם בלבד. נציגים ושליחים שצריכים להעמיס על שכמם את הטיפול בכלל צרכי האוכלוסיה. תיק-השיכון, זו ההזדמנות והתקווה.