אאא

פגישות ראשונות הן מלחיצות וסוחטות אנרגיה. אוקיי, ברוב המקרים. אנחנו תמיד שומעים כי אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני והאדם שמולנו מגבש עלינו דעה בתוך שניות ספורות בלבד. זהו מעמד די מחייב ואין זה באמת משנה לאן יתפתחו הדברים, אנו תמיד חפצים למצוא חן. טבע האדם.

אך מה אם לא יהיה לנו על מה לדבר? עד כמה נוכל לספוג שתיקות מביכות? ואם הוא לא יראה כמו בתמונה, הרי כבר שמענו הרי על מקרים כאלה? לצורך כך, כמה גולשים אמיצים חלקו באתר "רדיט" מהם הדברים שבהם נתקלו בדייטים ראשונים אשר הנמיכו באופן מיידי ומשמעותי את הסיכויים לשותף הפוטנציאלי להיות "האחד" שלהם. קחו את זה כחומר למחשבה.

• "להיות כל הזמן בטלפון", טען גולש אחד וזה נראה הוגן למדי; אולי זו המבוכה שגורמת לכם להשפיל את עיניכם למסך, אולי זו האכזבה והניסיון לארגן פתח מילוט ממקום הפגישה, אך יש לכם את שארית חייכם להתעלם זה מזה, בפגישה ראשונה עשו מאמץ באמת להכיר את האדם שישב מולכם.

• הנושא של טכנולוגיה הוא לא השיא, מסתבר. פרשן אחד נזכר איך המיועדת שלו לא חדלה מלשאול אותו קושיות נוקבות על הפגישות הקודמות שלו. מה היה, כמה היה, למה זה הסתיים וכו'. לא יאה. ביג נו נו. 

• לנהוג בגסות רוח למלצר גם דורג גבוה ברשימה. זה מהווה מעין דגל אדום המרמז על איזה סוג של אדם המיועד הוא באמת, למרות ההמלצות החמות שקיבלתם עליו.

• באופן דומה, שיחות חד-צדדיות, הפלגה בסיפורים העוסקים אך ורק בכם, ללא התעניינות במי שיושב מולכם וניסיון מוגזם להרשים, הן התנהגויות שכיחות אחרות, שמספר פרשנים הביעו תסכול על משודכים בסגנון זה.

• יש גם, מתברר, לא תאמינו, אנשים שמתייחסים לפגישות ראשונות כאמצעי זול של טיפול נפשי. פרשנית אחת סיפרה: "פתאום הם פורקים את כל המטען איתו הם באים, על ההתחלה" והוסיפה: "אני לא יכולה לעזור לכם, כה מצטערת. אני לא מחפשת להתחתן עם מישהו תלותי. אני רוצה אדם שיכול להיות שותף לחיים".

• משחק "קשה להשגה" באופן מיידי מחריב את האופציה של המשך, במיוחד כאשר מדובר מנקודת מבט מיושנת ומחשבה כי על ידי כך ירצו אתכם יותר. אף אחד לא באמת מתרשם מזה. שחררו, היו נגישים, זה שובה הרבה יותר.

• והחשוב ביותר: בחורים, שלמו על מה שהזמנתם ומה שהיא הזמינה, גם אם היא מתעקשת לשאת בנטל. היא עושה זאת רק מנימוס. אל תהיו קמצנים, 20 שקלים לא יגרמו למנהל הבנק להתקשר ולגעור בכם. ספגו את זה באהבה.