אאא

אחרי כמעט 4 שנים, בהם יונתן פולארד נאלץ לשמור על שתיקה במסגרת תנאי השחרור שהוטלו עליו לאחר ששוחרר ממאסר של 3 עשורים בגין ריגול לישראל, הערב (שלישי), משודר בחדשות 12 ראיון בלעדי עימו.

יונה לייבזון, כתבת הערוץ, ראתה את פולארד במסעדה בניו יורק, אוכל עם רעייתו. תחילה סרב לשתף פעולה ואז הוא החליט לשבור שתיקה: "אם למדינה לא אכפת ממישהו כמוני, שהיה 30 שנה בכלא בשם המדינה והעם בישראל, אז כמה דאגה אפשר להראות, להפגין או להרגיש כלפי מישהו במדינה... החל מהחיילים שלנו ועד האזרחים?".

לדבריו, "חוסר האכפתיות של הממשלה לגבי הבאתנו הביתה, הייתה מרסקת אותנו אלמלא הייתי יודע שאמונתנו בה' ואהבתנו את הארץ ואת אנשיה חזקה כל כך, שבסופו של דבר היא תוביל אותנו הביתה".

הוא אמר כי אין גורמים ישראלים רשמיים העומדים איתו בקשר, אך הדגיש כי הוא לא מאוכזב. "כדי להיות מאוכזב צריך לצפות ליותר, ורף הציפיות שלי נמוך עד כדי כך שאינני מופתע".

בהתייחסות למאמצים לאפשר לו לעלות ארצה אמר פולארד כי "היו כמה הזדמנויות לעשות את זה. זו שאלה של סדר עדיפויות ונראה שתמיד יש משהו אחר - בין אם זה ההסכם עם איראן, העברת השגרירות לירושלים, או ההכרה בריבונותנו על רמת הגולן – תמיד יש משהו".

"ולכן, המשמעות של קידום העניין שלי בסדר העדיפויות תהיה שלממשלה אכפת ממני מספיק כדי להגיד: 'זה מה שאנחנו רוצים. הוא ריצה את עונשו והגיע הזמן שהוא יבוא הביתה. בריש גלי. וזה פשוט לא נעשה. ואני פשוט מודאג מאוד ממה שנגזר מכך לגביי המחויבות של הממשל להגנה ולביטחון של כולם".

פולארד מתח ביקורת חריפה: "אם לא אכפת לכם מאדם כמוני, שבילה 30 שנה בכלא בשם ארץ ישראל ואזרחיה, כמה דאגה אפשר להפגין, לחוש, כלפי כל אחד אחר במדינה? מהחיילים ועד האזרחים שלנו".

"אם אתם לא נוקטים מחויבות כזו כלפי אדם אחד – זה מעיד על כך שאין לכם מחויבות כזו כלפי שאר תושבי המדינה. כאן המבחן – האם תהיו מוכנים להילחם למען אדם אחד. ואם לא... תסיקו את המסקנות בעצמכם".

למרות זאת, פולארד אופטימי. בסיום הראיון המקרי, זה המסר שביקש להעביר לישראלים: "שאנחנו עדיין נלחמים להגיע הביתה, ואם ירצה השם אנחנו נגיע לשם".