אאא

רחל (רוחי) פרייר הפכה לסנסציה כאשר נבחרה בברוקלין לשופטת, השופטת החרדית הראשונה. בראיון באולפן 'כיכר השבת' לרב נחמיה שטיינברגר - חבר הנהלת קרן קמח, היא מתייחסת לנושאים כמו תעסוקת חרדים, פמיניזם וערכאות.

לקראת סיום הראיון מצטרפת לאולפן בתה של רוחי, ומספרת כיצד עיסוקיה של אמה משפיעים על הילדים בבית.

כותרות הראיון

הסיפור האישי שלך הוא מאוד מעורר השראה וייחודי. האם את חושבת שהסיפור שלך הוא דוגמא טובה לכל אישה חרדית באשר היא?
אני חושבת שהתשובה היא שהוא יכול להיות, אבל זה תלוי. אני חושבת שכל אישה חרדית יכולה להצליח, אבל היא צריכה את העזרה של הגבר בחייה. ואם יש לה את זה - כן, היא בהחלט יכולה להצליח.

וכשאני אשאל לגבי השכונה, האם הרגשת כשאת הולכת ברחוב, ופוגשת אנשים חרדים רגילים בסביבה, האם את חושבת שהם מעריכים את התפקיד שלך?

לדעתי כן, בהחלט. אנשים בבורו פארק תמיד עוצרים אותי, מודים לי, עוצרים את בעלי, פונים אליו בבית הכנסת, אני חושבת שזו הסיעתא דשמיא שעזרה לי להגיע עד הלום, ואנשים מבינים זאת.

איך תנהגי בסיטואציה בבית המשפט שלכם, כשאר תראי מולך יהודי חרדי שנשפט?

אהיה הוגנת.

את יודעת, מדובר בסיטואציה לא פשוטה, יש את הסוגיה של ערכאות, יהודי אמור ללכת לבית דין, וכאן הוא מגיע להישפט בפנייך.

אם יש בפניי שני יהודים חרדים, אני ניגשת אליהם ואומרת להם: “שניכם יהודים חרדים, וגם אני, ועל שניכם באמת לדון בבית דין, אז למה אתם כאן?”, ואם הם אומרים: "אנחנו רוצים לדון כאן, בבית המשפט של המדינה", אזי בית המשפט קובע.

ואם בבית המשפט שלך יש לתת פסק דין אשר יסתור את ערכייך היהודיים, מה תעשי?

כל שופט בא עם הרקע שלו, האידיאלים והמחשבות שלו, כך שלכל אחד יכולות לצוץ השאלות הללו, בין אם הוא נוצרי, קתולי או אתאיסט. אז הכלל הוא שאם שופט חש שתיק מסוים יסתור את ערכיו ואמונתו, הוא מסיר את עצמו מלשפוט באותו תיק.

ישנה תחושה שבארה"ב יותר חרדים יוצאים לשוק העבודה. מדוע לדעתך הבדל כזה קיים?

אני בעיקר יכולה לדבר על מה שיש לנו בארה”ב, אינני יכולה להסביר מדוע החברה החרדית בישראל שונה. אני יכולה לומר לך שבארה”ב, לפחות בקהילה ממנה אני באה, לימוד התורה הוא האידיאל החשוב ביותר, אוקיי? אבל זה גם מובן שלא כל אחד יכול לתמוך כלכלית בילדיו לנצח, אז זה מובן שאנשים יצאו לעבודה. כך הוא המצב מאז ומתמיד.

הרעיון של ללמוד יום שלם - הוא הדבר החדש שהגיע לארצות הברית. אז אולי זו הסיבה. שרעיון הלימוד בכולל הוא חדש בארה”ב, ולא כולם יכולים להרשות זאת לעצמם, אז זו התוצאה.

האם את חושבת שבעוד 20 שנה מהיום לא תהיה לנו רק שופטת פרייר אחת, אלא תהיינה נשים חרדיות נוספות במשרות כגון אלו?

אני מקווה, מקווה שכן.

האם את חושבת שזה הכיוון שאליו הדברים הולכים?

אני חושבת שכן. אחת הנקודות שרציתי להוכיח, להוכיח לעצמי, לא לכל העולם - היא שניתן להישאר חסידית ולדבוק בערכיי ללא כל פשרה, ועדיין להצליח בעולם שבחוץ. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

ואני חושבת שזה בדרך כלל הפחד של מי שהוא חרדי, חסידי, היו לי כל כך הרבה שהביעו התנגדות, כל כך הרבה אנשים אמרו לי בכל צעד: ‘רוחי, אף פעם לא תצליחי, ואם כן - את לא תישארי חרדית כל כך’, ולמעשה זה היה בדיוק הפוך, כי בכל פעם שהגעתי להישג נוסף, וראיתי את כמות הסיעתא דשמיא שהיתה לי, זה הפך אותי ליותר חרדית, אם ניתן לומר זאת כך.

כי חשתי שה’ נמצא לצידי, בכל שלב של הדרך. לא ניתן להכחיש זאת. זהו לא דבר שמתנהל באופן הגיוני. זה לא משהו שהייתי אי פעם מתכננת בעצמי.

אשאל אותך ישירות: מהו ‘פמיניזם’ עבורך? 

הו, בבורו פארק זו נחשבת מילה גסה... אז אני ממש מרחיקה את עצמי מזה, כי בבורו פארק המילה הזו מתקשרת עם נשים שרוצות להיות שוות לגברים, והדבר הזה זולג לשוויון גם מבחינת דת. 

אני לא פועלת בכדי שאוכל להתפלל במקום אחר חוץ מעזרת הנשים, אני מרוצה מאד להיות בעזרת הנשים. אני מאד שמחה שבעלי לובש טלית ואילו אני חובשת פאה, תודה רבה... אני מרגישה ממש בנוח עם הדרך שהרבנים שלנו הורו לנו לנהוג בה.

צפו בראיון המלא