הטור השבועי

הפוך על הפוך // הרב בן ציון נורדמן

הסיבות הטכניות ככל שיהיו, אינם באמת קובעים לנו את החיים, לפעמים אדם חושב כי זו היא דווקא דרך ההצלחה, ולפתע מתברר לו כי ההיפך הוא הנכון. ולפעמים דווקא להיפך (חרדים)

הרב בן ציון נורדמן | כיכר השבת |
כותב השורות (צילום: אבי רביבו)

בעולם הרחב רווח הפתגם שאומר "הפוך על הפוך". במילון העברי מוסבר בקצרה כי פירושו "באירוניה, בניגוד לפירוש הראשוני". דהיינו, יש פירוש ראשוני שבני אדם נותנים לסיטואציה, לעובדות כפי שהם רואים בעיניהם, ויש את מה שקורה במציאות, בסוף, אולי לאחר זמן, והוא לגמרי הפוך מדעתם ומחשבותיהם של בני אדם. בקיצור, הפוך על הפוך.

בשבוע האחרון חוויתי כמה "הפוך על הפוך" ואמרתי לחלוק זאת עם קוראיי הנאמנים. ביום שישי האחרון חש ברע אחד מקרובי משפחתי. טלפנו לרופא המשפחה ד"ר ניר כהן, סיפרנו לו בקצרה את התסמינים והוא הורה מיד שאינו לוקח אחראיות וביקש להתפנות למיון.

הוא אף הורה מפורשות שלא לעזוב את חדר המיון ובית החולים לפני סיום סידרת בדיקות מקיפה, הכוללת סי.טי., רנטגן, בדיקת נוירולוג וכו'.

נהיה לי שחור בעיניים. מיון בכל יום ובוודאי ביום שישי הוא קטסטרופלי. כולם ממהרים לסיים לפני שבת. ידעתי שמדובר כאן במשהו ארוך במיוחד. עודי מתניע את הרכב ואני נזכר שהמיון היחיד באזור, בבית החולים הלל יפה, נמצא עתה בשיפוצים. הבנתי מה מצפה לי במיון בשעות לחוצות אלו.

התנחמתי בליבי כי ב"ה אני מכיר את מנהל חדר המיון ד"ר אשקר ג'לאל ואף את סגנו ד"ר פבל פסציאנסקי חייגתי אליהם ודי מהר גיליתי שאני לבד במערכה. ד"ר אשקר לא במשמרת כרגע וד"ר פבל בהשתלמויות בחו"ל.

ידעתי בליבי, כי כנראה ניאלץ להישאר שם לשבת. אין ברירה. זו חובתנו בשעה שכזו, התורה מלמדת אותנו כי "פיקוח נפש", ואף חשש פיקוח נפש, דוחים את השבת. פיזרנו את הילדים בין השכנים ונערכנו לבאות כשאנחנו נושאים תפילה לבורא העולמים, רופא כל חי.

הגענו להלל יפה, פגשתי את ד"ר מוחמד בכרי, מנהל התורן וסיפרתי לו את השתלשלות המקרה. הוא הרגיע אותי ולקח אותנו כפרויקט אישי. תוך 12 דקות היה כבר סי.טי., תוך 25 דקות היה גם רנטגן. כמה דקות לאחר מכן כבר נערכה בדיקת רופא ותוך פחות משעה כבר היה סיכום נוירולוג.

עמדנו כמשתוממים. דווקא כשחששנו מהנורא מכול ונערכנו למצב בירוקרטי סבוך, לחץ ערב שבת, מיון בשיפוצים. דווקא כאן, מתוך האופל התגלה לנו האור, ותוך שעה כבר היינו בחזרה לבית עם מסמך ולב תקינים ובריאים בחסדי השם. מה שנקרא "הפוך על הפוך".

• • •

בפרשת השבוע, פרשת בלק, אנחנו קוראים על אותו רשע, מלך מואב שביקש לכלות את עם ישראל שיצא זה עתה ממצרים. היטב חרה לו על התנהגותם והניסים והנפלאות שאלוקים עושה עבורם. הוא פנה אל הקוסם, הנביא בלעם – בחיר נביאי אומות העולם, וביקש ממנו לקלל את עם ישראל.

בלעם, אומרים חז"ל, יודע היה לכוון מתי הרגע בו אלוקים זועם, כפי שנאמר בתורה "א-ל זועם בכל יום". חז"ל כבר דרשו כי הזעם הוא רגע אחד קצר, ובלעם הנביא ידע לכוון אל אותו רגע ובכך היה עלול להביא כליה וחורבן לעם ישראל.

הכול היה נראה שחור משחור. קמו כוחות רשע – נביאים ומלכים – כדי להכרית את עם ישראל. היה נראה כי דווקא עתה לאחר שצלחו את מצרים וקיבלו את התורה, דוקא עכשיו במדבר הגדול והנורא הם הולכים להיגמר ולא לזכות להגיע לארץ הנכספת, המובטחת להם מדורי דורות.

ואז ברגעים הדרמטיים והמתוחים הללו, קורה בדיוק ההיפך. בלעם שנשכר על ידי בלק לא מצליח לקלל את ישראל. הוא מבקש מבלק להקריב קרבנות כדי להועיל לו במשימתו, אבל גם לאחר מכן, כל מה שיוצא מפיו של בלעם הוא דוקא ההיפך הגמור: ברכות ותשבחות על עם ישראל. "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" ועוד ועוד.

בלעם מרגיש שלא בנוח ומסביר את כשלונו לבלק בכך שבאותם ימים לא זעם ה', גם לא את הרגע המסורתי: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'". בלעם מתקפל וחוזר הביתה בבושת פנים.

הרי שדוקא מתוך המחשבה והפחד מקללותיו של בלעם, באה הפדות והרווחה לבני ישראל.

אך זה לא נגמר. באים חז"ל ואומרים לנו כי בשכר שהקריב בלק 42 קרבנות לה', אע"פ שכוונתו הייתה רעה להכשיל ולכלות את עם ישראל, בכל זאת זכה ויצאה ממנו רות הגיורת, הסבתא רבתא של דוד המלך. זה כבר הפוך על הפוך על הפוך.

• • •

ועוד אחד אחרון: ביום שלישי שעבר הייתה אם כל ההפגנות בישראל. מחאת יוצאי אתיופיה על הריגתו של סולומון טקה. כל הארץ הפך לכאוס אחד גדול, חתונות נדחו ומחותנים לא הצליחו להגיע. אנשים היו בכבישים 6 שעות ויותר, תקועים בפקקים אינסופיים.

למחרת יום רביעי, היה אמור להיות המשך הפגנות. הפעם אנשים כבר לא לקחו ריזיקה. מפגשים נדחו, ארועים בוטלו ואלו שהיו אמורים להגיע לחתונות יצאו שעות קודם, כדי שלא לאחר חלילה.

בבוקרו של יום קיבלתי טלפון מצוות הפקת החתונה בה הייתי אמור להשתתף בחופה, שאשתדל לצאת שעתיים קודם מביתי. גם החתן והכלה התקשרו, הבטחתי לצאת מוקדם, גם אני לא רציתי לפספס את החתונה.

בסוף, המחאה בוטלה. הכבישים היו ריקים מתמיד. איש לא יצא סתם לרחוב. המוזמנים של החתונה הגיעו שעה לפני מועד קבלת הפנים, כל המוזמנים היו מוקדם. זו הפעם הראשונה בה אני רואה שההפקה מקדימה את החופה, כי כולם כאן.

היה כאן "הפוך על הפוך" מושלם. במקום לעמוד בפקקים ולאכול את הלב, הייתה שמחה נפלאה ויפה, כולם היו רגועים ושמחים. מזל טוב.

נמצאנו למדים, כי הסיבות הטכניות ככל שיהיו, אינם באמת קובעים לנו את החיים, לפעמים אדם חושב כי זו היא דווקא דרך ההצלחה, ולפתע מתברר לו כי ההיפך הוא הנכון. ולפעמים דווקא להיפך, אדם חושב שהוא עומד בפתחו של 'אסון', ובסופו של יום מתברר כי מתוך החשכה האירה לו השמש. עלינו להבין ולהפנים כי "הכל בידי שמים"! חובתינו היא לעשות את המוטל עלינו, וכל השאר נעשה אך ורק בידי מסובב כל הסיבות. וכדבריו של רבינו יונה (שערי תשובה שער שני) כי האדם צריך לבטוח על השם, "כי יהיה החושך סיבת האורה" "כי אשב בחושך השם אור לי"! הכל לטובה!

שבת שלום ומבורכת! הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר