נועה ירון, השתתפה הערב (רביעי) בכנס 'אחת מול כולם 2' של מגזין 'מאמע' מבית אתר כיכר השבת, וסיפרה על שעבר עליה, בפרט בחודשיים האחרונים.
בפתח דבריה סיפרה כי התארגנה לבוא לכינוס ממחלקה פנימית ב' בבית חולים תל השומר, שם מאושפז אביה, והקדישה את הדברים לרפואתו של צבי שרה אחסה.
עם תחילת דבריה, התייחס בעקיפין למצבה כעת, באומרה כי "כשנקבע הכנס הזה וביקשו ממני לדבר אף אחד לא ידע שכשיגיע הכנס הזה, כל מי שיושבת כאן, פחות או יותר, יעניין אותה בעיקר דבר אחד לשמוע ממני: מה שלומי".
"אז התשובה לשאלתכן: שלומי מצוין. ישתבח שמו לעד. לפעמים, אני לא יודעת אם אני מלבישה את הבובו, או שהבובו מלבישה אותי. אני לא יודעת מי מחזיק את מי שפוי ומי עושה טובה למי".
"מבחינתי, השנתיים האחרונות, ובעיקר החודשיים האחרונים, היו מאוד מאוד לא קלים של שינויים מאוד מאוד גדולים שבמהלכם, הרגשתי שאני נשארת 'אחת מול כולם'...".
"פתאום את מוצאת את עצמך, לא במקום שרצית להיות. הרבה שנים ניסיתי מאוד להיות חרדית והדבר שהכי החמיא לי היה כשלא זיהו שאני בעלת תשובה".
"לקח לי בערך עשרים שנה להחיל על עצמי את כל מה שאמרתי לחילונים בכל הכנסים של החזרה בתשובה. כשאני התחלתי, הרגשתי שהקב"ה רק רוצה ממני להתחרד, אבל אף אחד לא אמר לי שאני נכנסת פחות או יותר למקום המורכב ביותר".
"נורא רציתי להיות חרדית במשך הרבה מאוד שנים. או בתור חילונית כשנסעתי ברחובות ירושלים וראיתי בנות בית ספר הייתי אומרת לעצמי: כזו אני רוצה. כל כך טהור".
"כל החיים שלי אמרתי לילדים שלי שיש גשר בין החרדיות לחילוניות, אני כבר עברתי עליו ואין מה לחפש שם, הכל שם רק ריקנות. 15 שנה אחר כך, הבן שלי בא אלי ואומר לי: אמא, אני עושה סיבוב על הגשר, אמרת שאין שם כלום, אז למה את בלחץ...".
"כשהילדים שלי התחילו להיפלט מהמסגרת החרדית, התחלתי להסתכל ולראות, להגיד לעצמי מה אני. להפסיק להאשים מישהו".
לסיום הוסיפה שהיא דנה לכף זכות, והזכירה את דברי רבי נחמן, שגם מי שהוא רשע, אם רואים בו מעט טוב ודנים אותו לכף זכות, הוא חוזר בתשובה.
קרדיטים:
הפקה- עזריאלי הפקות
מולטימדיה: חיים ועקנין ושמוליק בן הרוש | ויזואלייב - VisuaLive
צילום וידאו- נעמי רטבי
צילום סטילס- חיים גולדברג
0 תגובות