אם בעבר יכולת לזהות שיר חסידי מיד בפתיח שלו ובצבע הסאונד שלו, בשנים האחרונות - זה כבר לא ככה. המוזיקה החסידית כבר מזמן אינה קיימת במתכונתה הישנה. רוב הלהיטים הם בכלל שירים בעברית עם הפקת פופ אלקטרוני עכשווית ובנגן של כל בחור ישיבה תמצאו את ישי ריבו שלפני עשור היה מוגדר כ"זמר אלטרנטיבי".
כדי לנסות להבין להיכן מועדות פניה של המוזיקה החסידית כינסנו לאולפן לצדו של מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת' נתנאל לייפר, צוות מומחים: המוזיקאי והמעבד אלי קליין, האיש שחצי מהלהיטים החסידיים הגדולים עוברים דרכו; אבי בלומנטל, איש התקשורת שמלווה את המוזיקה החסידית כבר שנים ארוכות; איש יחסי הציבור של 'FDD פרודקשן' - ארי המניק שמלווה מקצועית את אמני משרד ההפקות ביניהם אוהד מושקוביץ ולהקת הקינדרלעך.
אלי קליין טוען כי "מנקודת המבט שלי, כל מה שמעניין אנשים שמגדירים את עצמם חרדים, בחורי ישיבה או אברכים, זו מוזיקה חסידית. כמובן שהמוזיקה צריכה להיעשות על ידי יוצרים שיוצרים לציבור החרדי. אפשר להזיז את ההגדרה כל אחד יגדיר אחרת מהי מוזיקה חסידית. יש היום מנעד רחב מחצרות חסידים ועד ישי ריבו".
ארי המניק טוען מצדו כי "אכן יש שינוים סוציולוגים בציבור החרדי, זאת לצד הרגלי הצריכה שמשתנים בעולם כולו, לא קונים יותר אלבומים אלא סינגלים. אנשים צורכים את המוזיקה שלהם בפלטפורמות אחרות, אתה לא קונה יותר דיסקים אלא שומע מה שמגיע אליך ולכן הגבולות משתנים. והיום שולי רנד וישי ריבו לחלוטין במיינסטרים. זאת לצד זמרים חסידיים כמו מוטי שטיינמץ שמעמדם לא התערער כלל".
אבי בלומנטל מוסיף ואומר כי "מה שהתרגלנו לכנות 'מוזיקה חסידית' לא מצליחה לספק את הצורך של הציבור שפתוח לעוד מגוון סגנונות רחב יותר. היום אתה מקבל שיר בוואטאספ ויכול לשמוע, אתה לא צריך לגשת ולקנות באופן ישיר אלבום מה שהופך את הפתיחות לקלה יותר. פתאום ישי ריבו נשמע לא כל כך נורא ולא צריך לשמוע את זה במרתף, אנשים הבינו לא יקרה כלום לנפשו הטהורה של הילד אם ישמע שירים לא בהברה של העיבריס".
"פעם אנשים היו מזמינים את אהרן רזאל רק לקמפים בישיבה, ואלו שהיו ממש 'צ'יקבערס', היו מזמינים אותו לשיר שני שירים בחתונה. היום אהרן רזאל יכול להיות הזמר המרכזי בחתונה שבסופה יגיע זמר חסידי לשיר שני שירים כדי לשמר את המסורת", אומר בלומנטל בחיוך.
"יכול להיות", אומר קליין, "שלכל ז'אנר יש גבול כמה שנים הוא יכול לפרוח, גם בעולם מוזיקת הרוק ירדה מגדולתה לאחר כמה שנים. כשהייתי בישיבה מי שהיה מזכיר שם של זמר חילוני היה עף מהישיבה. היום אברהם פריד מופיע עם אמיר דדון ושלומי שבת והוא לגמרי לגיטימי".
"המוזיקה החסידית לא מתה, הגבולות היטשטשו, הייחודיות של המוזיקה החסידית היטשטשה", אומר המניק, "כך לדוגמה, אם בעבר המוזיקה רק שירתה את הלחן, היום המגמה השתנתה והמפיק המוזיקלי מכניס את הלחן רק כפונקציה להפקה המוזיקלית שהוא רוצה להכניס".
חברי הפאנל נדרשו לשינוי שעבר אחד מגדולי המוזיקה החסידית לשעבר, יעקב שוואקי, שבאלבומיו האחרונים כבר לא יוצר מוזיקה חסידית קלאסית ורוב שיריו הם בעברית או באנגלית.
אלי קליין: "שוואקי הוא בן אדם שיודע להצליח, לאן שלא תהפוך את זה הוא מהמובילים של המוזיקה החסידית. הוא זיהה שהמוזיקה הולכת למקום הזה וזיהה שצעירים רוצים לשמוע מוזיקה כזו והוא זיהה שהוא יכול באמצעות אותה מוזיקה שמדברת לבחורי ישיבה תדבר באותה מידה למיליונר שגר בברזיל או מקסיקו".
אבי בלומנטל: "יש אפשרות שהוא קיבל יותר הזמנות מדינרים בצרפת ובמקסיקו ופחות הזמנות מקול תורה אז הוא החליט לעשות את השינוי הזה. גם פריד בהובלת יובל סטופל הבין את זה והקהל הדתי לאומי חיבק את זה באהבה עצומה. הוא הבין איפה החמאה מרוחה ובמי צריך להשקיע אם כי אני מאמין שבתוך תוכו הוא יותר מחובר למוזיקה הישנה שם הוא יושב יותר טבעי ויותר טוב. אני לא מבין את המהלך הזה אבל כנראה שבהפקה שלו כן מבינים".
ארי המניק טען כי הוא חווה את אותה הדילמה עם אוהד מושקוביץ, "לא קונים יותר אלבומים והציבור החרדי לא משלם בהופעות זה לא כלכלי לכוון רק אליו. יותר כלכלי להרחיב את קהל היעד ולהופיע ולכוון גם לקהלים בחו"ל וכנראה גם שוואקי מכוון לשם".
לסיום, חברי הפאנל ניסו לנבא מה לדעתם יקרה עם המוזיקה החסידית ולאן פניה מועדות.
צפו בפאנל המלא