אאא

יש לנו חולשה לגלידה. ולמה לא? אין דבר טוב יותר מגביע, כוס, או צלוחית ביום קיץ לוהט (וגם לילה). אם היא מתוצרת בית, אפילו יותר טוב: אפשר לדלג על התורים הארוכים והמשתרכים שיש בגלידריות בימים אלו ולקבל שליטה מלאה על איכות וכמות החומרים / התוספות ולשלם זול, הרבה יותר זול.

אבל מה שקורה לעתים קרובות בגלידה מתוצרת ביתית (ולא רק), במיוחד כשמדובר בשאריות - זה מרקם קשה שמתקבל ולא נוח לעבוד איתו. אתם בוודאי יודעים על מה אנחנו מדברים. בתחילה, הטקסטורה קרמית ורכה, אך לאחר כמה ימים במקפיא, היא כל כך מוצקה שאתם חוששים שתצטרכו להשתמש בפטיש כדי לאכול את הקינוח שלכם. או גרוע מכך, שתצטרכו לחכות שעות כדי להגיש לעצמכם קערית ווניל פקאן.

קריס הוג'רהייד, שפית וקונדיטורית מארה"ב, מגלה מה הסוד להגשת גלידה רכה: פשוט להוסיף לה מעט אלכוהול.

"הוספת אלכוהול לגלידה שלכם היא דרך נהדרת להפוך אותה ליותר רכה וקלה למזיגה", היא אומרת. זה נכון: לאלכוהול יש יכולת הקפאה סופר נמוכה ולכן הוספת כמות קטנה לפינוקים קפואים, תעזור להימנע מהמרקם הקפוא-מוצק, הנוטה להופיע בקינוחים תוצרת בית. זו אותה הסיבה שבקבוק הוויסקי שלכם לעולם לא מתמצק במקפיא.

כמה אלכוהול הכי טוב? קריס ממליצה להשתמש בכף אחת עבור כל ליטר גלידה שתכינו. "היזהרו לא להגזים, שכן הוספת כמות גדולה מדי תביא לבלגן שמנתי שלעולם לא יקפא".

אתם יכולים להשתמש במשקה חריף בטעם ניטרלי כמו וודקה, או שאתם יכולים להתאים את האלכוהול לטעם הגלידה שאתם מכינים. "קורטוב בורבון או וויסקי בגלידת הווניל שלכם, יהפוך אותה לפשוט מדהימה; קירש (ברנדי שזוקק מדובדבנים) בגלידת התות שלכם ישדרג אותה עוד יותר".