רמת אשכול מתחדשת:

ותיקת שכונות י-ם החדשה בתנופת בניה

השכונה הראשונה שנבנתה מעבר ל'קו הירוק' סבלה ממצוקה בשנותיה הראשונות "בגלל קרבתה לערבים..."; כיום היא נחשבת ל'איזור יוקרה' • פיסת נוסטלגיה: 'רמת אשכול' (שיווקי)

צומת הרחובות משמר הגבול, רמת הגולן וים סוף ברמות אשכול (צילום:ויקישיתוף | יוטיוב)

הימים, ימי שכרון החושים שלאחר מלחמת 'ששת הימים', ירושלים שוחררה מעולו של הלגיון הירדני וחלקים נרחבים שהיו מחוץ לתחום, לפתע עמדו כאילו פוערים ידיהם בקריאה לרבבות בניה של ירושלים, "בואו וגאלונו..."

זקני ירושלים עוד זוכרים את מעבר מנדלבאום שהיווה את נקודת הגבול ומיקומו היה למרבה הפליאה, במרחק נגיעה מ'מאה שערים'. משם וצפונה נמצאו שטחים רבים שהיו מוקדי אש ולוחמה במהלך שנים רבות.

בממשלת ישראל לא נתנו לאופוריה שהשתלטה אז על חלקים רבים בעם להיכנס גם בשערי משרדי הממשלה ומיד כינסו את הרשויות השונות לטכס עיצה בכל הנוגע להחלת הריבונות לפחות המוניציפאלית על ירושלים המאוחדת.

ביולי 1967 מינה ראש הממשלה לוי אשכול את יהודה תמיר כאחראי על הקמת שכונות יהודיות במזרח ירושלים. והוא ראה לנכון לפעול במהירות כדי לקבוע עובדות התיישבותיות בשטח אחרי המלחמה.

הוא ריכז מאמץ ביצירת רצף התיישבותי יהודי בין שכונת שמואל הנביא אל הר הצופים. על מנת להבטיח שהר הצופים לא ינותק שנית ממרכז ירושלים, כפי שאירע במלחמת העצמאות.

התכנית כונתה - "שכונות הבריח" בשל תפקידן של השכונות - "נעילת" הר הצופים לשטח ישראל, ובינהם תוכננו השכונות מעלות דפנה, רמת אשכול, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית במטרה ליצור דרך אלטרנטיבית להר הצופים שאינה עוברת בשכונת שייח' ג'ראח ואינה קלה לכיבוש.

בגבעת המבתר וברחוב רמת הגולן שברמת אשכול הוקמו 350 יחידות דיור בשיטת בנה ביתך - בניינים של קומה או שתיים שבכל אחד היו דירה או שתיים וחצר ובשאר רמת אשכול הוקמו 1,850 יחידות דיור בניינים בני ארבע קומות כשבכל דירה שלושה עד ארבעה חדרים.

תכנון מתאר שכונת רמת אשכול שימשה דוגמה ומופת תכנוני ואדריכלי לשכונות רבות שנבנו אחריה בירושלים ובמדינת ישראל. כמעט כל הבתים בשכונה בנויים באותה שפה ארכיטקטונית, תוך שהם דומים זה לזה מחד גיסא, ובעלי מאפיינים ייחודיים מאידך גיסא. בצורה זו הובטחה לדיירים רמה גבוהה יותר של פרטיות ואיכות חיים מזו שנהגה בבניה הציבורית עד לאותה תקופה. בבניית השכונה השתתפו כל החברות היזמיות והקבלניות המובילות בישראל של אותן שנים: שיכון ופתוח, שיכון עובדים, רובינשטיין, האחים גולדשטיין ורסקו.

מעיתונות אותה תקופה, כבר אז כונתה כהצלחה

השכונה נבנתה ביוזמת ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול ובשל הצורך לזרז הליכים היא נבנתה בניהול משרד ראש הממשלה. השכונה נבנתה בשיתוף פעולה עם משרד השיכון ועיריית ירושלים, במאמץ תכנוני והנדסי מיוחד. בניית השכונה הביאה לידי ביטוי ידע מקצועי רב שנצבר עד לאותן שנים אצל גורמי התכנון והאיכלוס בייזום והקמת שכונות מגורים, תוך הפקת לקחים מבניית שיכונים ציבוריים בשנות ה-50 וה- 60.

עוד במהלך בניית השכונה, הבינו יוזמיה ומתכנניה כי מדובר בהצלחה שלא הייתה כדוגמתה קודם לכן בתחום השיכון הציבורי. השכונה יצרה מרקם אדריכלי מושלם, המשלב בניה פונקציונאלית, נוחה, מכובדת ואסתטית בו זמנית.

בימיה הראשונים של השכונה (ויקישיתוף)

בתחילה רבים מתושבי ירושלים נרתעו לרכוש דירות בשכונה בהיותה "רחוקה", ו"בגלל קרבתה לערבים..."

זקני ירושלים עוד זוכרים את היחידם שהעזו לרכוש שם דירות והיו מוקד לבדיחות בקרב הירושלמיים מ'רחביה הירוקה', אולם תוך זמן קצר המגמה התהפכה והשכונה הפכה למבוקשת.

במהלך שנות ה-90 חוותה השכונה עדנה ורבים מרחובותיה מלאו ילדים וילדות מבתים אנגלוסקסיים וזוגות צעירים שזיהו את המעלות הרבות של השכונה בעיקר בשל איכות החיים יוצאת הדופן של מרחבי המחיה והגינות הציבוריות אך גם בשל קרבתה לשכונות הצפון, גאולה ובר אילן ולמוסדות התורה הרבים שנמצאים בהם.

בראיון ליתד נאמן סיפר רה"ע שהוביל את המהפיכה באותה תקופה, ר' אורי לופוליאנסקי, בנוגע לרמות אשכול: "כל מה שאתה רואה כאן היום בשכונה נולד כרעיון אצלי לפני הרבה שנים... ראיתי שכונה שמלאה במבנים של גינות נוי ופינות משחקים, כי הבתים כאן נבנו במרחק גדול אחד מהשני, וחשבתי: 'זה מקום שהציבור החרדי צריך להתיישב בו'. נחשבתי אז לשוטה. ברור שהציבור החרדי זקוק לתנאים בסיסים משלו. הוא צריך 'חיידר', גן ילדים, מקווה, בתי כנסת, דברים שאינם קיימים בשכונה רגילה. הייתה לי אז מחלוקת חריפה עם מהנדס העירייה. הוא אמר לי ששכונת רמות אשכול מביעה את החזון הציוני ומקשרת בין הר הצופים, שבו הוקמה האוניברסיטה העברית, לבין העיר הישנה יותר..."

שינוי האוכלוסיה בשכונה ממשפחות קטנות לגדולות יותר ובעיקר מחילוניות לחרדיות, הגיע גם לאולמות בתי המשפט בשל העובדה כי לפתע החלו לצוץ מרפסות סוכה שנבנו כמו פטריות לאחר הגשם והעתירות שהוגשו טענו שהדבר פוגע במרחב הציבורי, דבר שבית המשפט ביקש להיזהר בו.

כיום חווה השכונה עדנה נוספת בשל העובדה שהבנינים הישנים חוייבו לעמוד בתקנים המחמירים במסגרת חוק תמ"א 38 דבר שהביא חברות בניה רבות לשכונה במטרה להעביר את הבתים תחת ידיהם האמונות והמקצועיות.

קבוצת י.ד. ברזאני הפועלת בשוק הנדל"ן בארץ כבר מעל לעשרים שנה. היא מהחברות הגדולות שעוסקות בשיפור פניה של 'רמת אשכול'.

הקבוצה יוזמת ובונה שכונות ובנייני מגורים, וכן עוסקת בפיתוח תשתיות בהיקפים נרחבים בכל חלקי הארץ.
בכל מיזם מקפידה הקבוצה על תכנון חכם, בנייה ברמה גבוהה, עמידה בלוחות זמנים, שירות מקצועי וליווי אדיב לאורך כל הדרך.
הקבוצה חרטה על דגלה לפעול מתוך שאיפה לחדשנות וקדמה בכל אחת מחטיבותיה, תוך שילוב בנייה ירוקה וידידותית לסביבה, כדי לדאוג גם לדורות הבאים.

קבוצת י.ד. ברזאני נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת שיווק דירות יוקרה בפרוייקט מגורים יוקרתי שחולש על שדרות אשכול מחד, ומאידך על רחובותיה השקטים של השכונה הפסטורלית.

בואו לנצל הזדמנות ולרכוש דירה חדשה בלב שכונת רמת אשכול.

מבט כללי (ויקישיתוף)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר