קרב טוויטר: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של ערוץ 12, חסם היום (רביעי) ברשת החברתית טוויטר, את איש התקשורת החרדי, נתי טוקר המשמש ככתב התקשורת של העיתון הכלכלי 'דה מרקר'.
החסימה התרחשה לאחר שנתי טוקר צייץ בטוויטר צילום מסך מעמוד הפייסבוק של עמית סגל, בו פורסמה מודעה בעניין הרצאותיו החדשות של סגל המספרות את סיפורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונקראות "להבין את ביבי".
טוקר צייץ את צילום המסך תוך כדי שהוא מוסיף בעוקצנות "חזק בעסקי ההרצאות". סגל לא נשאר חייב והגיב: "תודה שנתת לי סוף סוף את הכוח לעשות מה שהייתי צריך לעשות מזמן ולחסום אותך. ביוש".
הציוץ של טוקר והחסימה של סגל גררו תגובות רבות בעד ונגד - בתגובות נגד כינו הגולשים את טוקר "קנאי שמטנף על אנשי הימין".
נתי טוקר מצידו פרסם פוסט שבו הסביר במפורט את אשר כתב על סגל. בתחילה כתב טוקר כי הוא "מפרגן מכל הלב לעמית סגל, גם על ההרצאות. הייתי באחת כזו והוא באמת מרתק ופרפורמר מעולה. ובלי קשר הוא עיתונאי מצוין וקול חשוב בציבוריות הישראלית. קצת חבל שהוא לא יודע להתמודד עם ביקורת וחוסם, אבל לא כולנו מושלמים. קורה".
"לגופו של עניין", המשיך טוקר, "כעיקרון אין דבר רע בהרצאות. להפך, זה אפילו פסיכי שעיתונאי עדיין מוצר מבוקש. מי היה מאמין. איפה יש בעיה? במודל אחד הבעיה בגורם המממן. אם זה גוף שמעמיד את העיתונאי בניגוד עניינים זה פסול גם לפי תקנון האתיקה. כתבתי על עמליה דואק שהנחתה כנס למשרד הכלכלה. זה חמור".
"המודל השני, זה של עמית סגל, הוא טוב לאין שיעור. עמית מוכר כרטיסים ישירות לקהל ולא תלוי באף אחד. זה מעיד על העוצמה שלו כעיתונאי. רק מתי מעט יכולים למלא אולם ולדלג מעל הראש של הבוסים הגדולים של התקשורת. זה מעניק לו כוח ועצמאות חסרי תקדים. אבל זה אמנם לא מוכר חוקית, אבל עיתונאי הוא סוג של עובד ציבור (כי תקשורת היא גוף דו מהותי). יש לו תקנון אתיקה. ויש לו בעיקר מחויבות לקהל שלו. בדיוק כמו שעמית דורש שקיפות מנבחרי ציבור בנוגע לפעילותם הציבורית, אמורות לחול מחויבות דומות גם על עיתונאי".
"לכן", מסביר טוקר, "כל מידע שקשור לעיתונאי - כמובן לא על חייו האישיים, אלא כזה שיש לו משמעות ציבורית - אמור להיות נחלת הכלל. מכיוון שאני כתב תקשורת תפקידי הוא לספק מידע בדיוק בנישה הזו – על עיתונות ועיתונאים. תאמינו לי, לפעמים זה ממש לא כיף. אתה פוגע בחברים שלך או באנשים חזקים מאוד - וחוטף".
בהמשך פירט טוקר לגבי עמית סגל כי "סגל, לצד תפקידו העיתונאי, מנהל עסק של הרצאות. זה בסדר והבוסים שלו כנראה מאשרים את זה, אבל זה מידע שכצרכן תקשורת הייתי רוצה לדעת - בדיוק כמו שסגל היה מדווח אם מנכ"ל האוצר מנהל עסק לייעוץ כלכלי ומקדם בפייסבוק. חוקית מותר לו אם קיבל אישור, אבל סגל היה מדווח על זה".
"יש סיבה גם לביקורתיות", המשיך טוקר, "עיתונאי מחויב למשימה אחת: לפעול למען האינטרס הציבורי. במרקר אסורה כל עבודה נוספת (למעט אישור הרצאות בגופים אקדמיים כדי להנחיל ידע). עיתונאי שממוקד בציבור יתקשה לנהל גם עסק למקסום הכנסותיו. אין ניגוד עניינים ישיר, אבל יש פער תפישתי וזהותי ענק בין התפקידים".
"הנושא הוא התמסחרות. זה מותר, ובלי חיי מסחר לא היו לנו חיים. אבל כשמדובר על אנשי ציבור ועיתונאים יש שיצפו מהם להיות ממוקדים בעבודתם בקידום האינטרס הציבורי ולא בקידום הרווח האישי שלהם. תקראו להם טהרנים מטומטמים, צבועים או נוכלים, אבל לא תוכלו לקחת מהם את החופש לחשוב כך".
"ועכשיו תשאלו את עצמכם אם יש קשר בין התמסחרות אישית של עיתונאים לבין התמסחרות כללית של התקשורת. האם זו הסיבה שיש הרבה יותר כתבות בידוריות ופחות תחקירים? פחות עיסוק בהון-שלטון ובמוקדי הכוח? יותר סיקור פוליטי בסגנון מרוץ סוסים ופחות מהות?"
"תודה על ההקשבה. אפשר להמשיך את הנאצות כאן". סיים טוקר.