אאא

כולנו יודעים שלשחרר זה הרבה יותר טוב מאשר לשמור טינה, אבל בואו נהיה כנים, לסלוח למישהו שעשה לנו עוול - יכול להיות קשה מאד. עם זאת, ההחזקה וההיזכרות בכל הפעמים שמאן דהוא פגע בכם, יכולה להשפיע לרעה על בריאותכם ואנשים הסולחים לאחרים לעתים קרובות מדווחים שמאוחר יותר הם מרגישים מאושרים יותר ואפילו קלים יותר, במובן מסוים.

למעשה, מחקר שנערך בשנת 2015 על סליחה ופעילות גופנית, הראה שכאשר המשתתפים נאחזו בזיכרון של תקופה מסוימת בה הם סירבו לסלוח למישהו, הם שפטו את הגבעות עליהן צעדו ב-5 מעלות תלולות יותר מאלו שתיקנו את הבעיה הלא פתורה שהיתה בחייהם. סלחנים קפצו בממוצע כ-7.5 סנטימטרים גבוה יותר במבחן כושר, לעומת עמיתיהם המרירים עדיין, מה שמרמז שאנרגיות רעות שכאלה יכולות ממש להכביד עליכם.

בנוסף, כשאתם מסרבים למחול, אתם נוטים "להתבשל" עם הסיפור המעיק עליכם והוא יכול לרוקן את הזמינות של משאבים מגבירים קוגניטיבים מסוימים בגופכם - כמו סוכר בדם - שעוזרים לכם להתמודד עם אתגרים גופניים, אומר מחבר המחקר הראשי.

אז איך מרפים ומוחלים?

סליחה למישהו שבגד באמונכם אינה באה בקלות. אבל אתם יכולים להתחיל על ידי מה שמומחים רבים מכנים "מודל הסליחה של REACH":

1. זכרו את האירוע בצורה מדויקת - ואובייקטיבית - ככל שתוכלו.

2. לאחר מכן, נסו להזדהות עם האדם שפגע בכם, על ידי התבוננות במה שקרה דרך עיניו.

3. זכרו שסלחנות היא מתנה אלטרואיסטית. חשבו על תקופה בה התפקידים התהפכו ומישהו סלח לכם.

4. מחויבות היא קריטית. אם תשקיעו יותר מדי זמן בהיערכות למחילה לפני שתפעלו, אתם יכולים להלחיץ ​​את עצמכם עוד יותר. אז התחילו עכשיו, ברגע זה: ספרו לחבר מהימן את תוכנית הפעולה שלכם, או טפלו בדברים עם הפוגע בכם, פנים מול פנים.

5. ואז אחזו בסליחה זו. סביר להניח שהכאב שלכם יופיע שוב בשלב מסוים, אך כאשר זה יתרחש, הזכירו לעצמכם שבחרתם לקצור את התגמולים של פיוס במקום להיאחז בכעס.