יחזרו הביתה? הקולות האבודים של אלפי החרדים העובדים

הצביעו והשפיעו: מה הנושא שהכי חשוב לכם בבחירות?

ישנם אלפי חרדים, בוגרי עולם הישיבות שהשתלבו בחיי העולם הזה, אלו חרדים ששאיפת חייהם להקים בית תורני ולחנך את ילדיהם לעמל התורה, אך יצאו לשוק העבודה לצורכי פרנסה.

חלקם קוטלגו בעבר כאנשי "החולצות הכחולות" או "החרדים החדשים", אך "ברובם אלו בוגרי ישיבות שחשים חלק מהציבור החרדי ולא רוצים להתנתק ממנו", אומר ל'כיכר השבת' חרדי עובד.

המספרים רחוקים מלהיות מדויקים, אבל ההערכות בחדרי הפילוח עומדות סביב 30,000 קולות שמונה מגזר "החרדים העובדים", שכאמור - רבים מהם מביעים לעיתים הסתייגויות מהיבטים שונים של הממסדיות החרדית השמרנית, לצד רבים אחרים שמרגישים לעיתים מודרים או מותקפים.

בניגוד לקהילות אחרות, ציבור זה, אשר איננו מגובש בדרך כלל סביב מוסדות ורבנים ספציפיים, נחשב כקשה ל"סגירה פוליטית" בצורה מאורגנת וממוסדת, ולפיכך שינועו לקלפי יצריך בעיקר אוירה סוחפת שתיגע בכל אחד ואחד מהם. את עיקר המאמץ ניתן לפגוש בסרטוני תעמולה שיוצאים ללא הרף לרשתות החברתיות ובקצב גבוה מפעמים קודמות.

מדובר בציבור חרדי שברובו כבר לא שייך באופן ישיר לעולם הישיבות, אך שאיפתם שילדיהם יקבלו חינוך חרדי תורני. צריך לזכור כי לא מדובר בקבוצה שולית, אלא באלפים, מהציבור הליטאי בעיקר, שאינם משתייכים למסגרת מחייבת כמו בציבור החסידי. יחד עם זאת, ישנם גם רבים הנמנים על חסידויות בעלזא, גור ועוד המחפשים מענה אותו הם לא מקבלים תמיד במפלגות החרדיות.

לא מעט חרדים מוכנים למתוח את הספקטרום הפוליטי, ועל אף הזיהוי האוטומטי עם המפלגות החרדיות – אפשר למצוא אותם גם במפלגות כמו "הליכוד" ו"העבודה".

מאז ומתמיד מוקדי הכוח בעולם החרדי היו נתונים בלעדית בידי גדולי התורה ומעולם לא חרגו אל 'העולם החיצון'. אך נראה שבשנים האחרונות מוקדי הכוח המסורתיים בחברה החרדית הולכים ומאבדים מעצמתם לטובת המערכת הפוליטית החילונית בישראל.

בשנים האחרונות תופעת "החרדים בליכוד" חדרה ללב הממסד החרדי, וחרדים רבים מעדיפים את הליכוד ומפלגות ימין נוספות על פני המפלגות החרדיות.

ח"כ יעקב אשר (דגל התורה) מכיר היטב וחי את הציבור של "החרדים העובדים". בשיחה עם 'כיכר השבת' אומר אשר: "לכל חרדי מכל הסוגים והגוונים, ולא משנה מה הוא עושה לפרנסתו או באיזה כולל הוא לומד ובאיזו שכונה הוא מתגורר, יש נושאי יסוד שחשובים לו ויש לו צרכים הנגזרים מאורח חייו. עם כל הרצון הטוב של ח"כים ומפלגות שנראות 'ידידותיות', הם מחויבים קודם כל לסדר היום של המפלגות שלהם, לאורח החיים שלהם ולסביבתם הטבעית, ועם כל הרצון הטוב אינם מסוגלים לייצג אנשים שחיים אחרת מהם".

בשיחה עם 'כיכר' מוסיף אשר ומבהיר כי חרדי עובד יכול למצוא את כל מבוקשו במפלגות החרדיות: "אחת הבעיות שאנחנו נציגי הציבור החרדי כמכלול, נתקלים בהן, זה חוסר ההיכרות ולפעמים בורות של אנשי ציבור או מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה בנוגע לצרכים המאפיינים את הציבור החרדי על כל גווניו. לכן - במילים פשוטות, חרדי הוא חרדי, ולחרדי יש בית פוליטי שאליו הוא שייך באופן טבעי, נקודה".

בדיקת "כיכר השבת" מלמדת כי הגוף המאורגן והגדול יחסית בתוך קבוצת העובדים - ארגון "אחוות תורה", לא מביע עד כה השתייכות פוליטית כזו או אחרת. על פי הפרסומים, קרוב ל-3,500 לומדים חברים בארגון.

בחישוב של המשפחות והמעגלים התומכים, מדובר במרכז כוח שמונה בין 10,000 ל-14,000 קולות, שלפי ההערכות רובם הצביעו בבחירות האחרונות ליהדות התורה וש"ס. במפלגות החרדיות וב'דגל התורה' בפרט נשמו לרווחה כי למרות המתקפות בעבר ב"יתד נאמן", לא נוצרה בקרב מעגלי "אחוות תורה" קריאה להימנע בבחירות האחרונות שנערכו בחודש ניסן, אבל מאידך לא קיבלו שם תמיכה מפורשת וברורה.

ל"כיכר השבת" נודע כי הרצון לשחזר את דפוסי ההצבעה ובתוספת הצורך במקסום הרמטי של הקולות, מפנים את מיטב המשאבים בפיצוח כל קהלי היעד הרלוונטיים לזירה. ב"אחוות תורה" סירבו להתייחס מפורשות לדברים, ומסרו: "שמחים שהרוב מוחלט של לומדי אחוות תורה ומשפחותיהם נשמעים לגדולי ישראל. מבחינתנו אין אמירה רשמית בנושאים פוליטיים".

אין ספק כי ההישגים של הבחירות האחרונות והעלייה במספר הקולות מעמעמות את השאלות עד כמה המגזר החרדי מאבד קולות בזירה המודרנית שלו, אבל הצורך למקסם באופן מוחלט את מכלול המעגלים מעסיק כאמור לא מעט את מטות הבחירות, מתוך שאיפה לייצר לכידות ומיצוי מקסימלי של המאגרים.