טור זה נכתב ערב יום שלישי – יום הבחירות, ומאחר ואינני נביא ואף לא בן נביא, אין לי מושג כיצד תסתיים המערכה. אך ברשותכם, קוראי הנאמנים, אשתף אתכם בכמה תובנות, לקחים ומסקנות שעלו לי, על הדרך, ממערכת הבחירות הנוכחית, בתקווה שלא תחזור על עצמה שוב בעוד חודשיים... יודגש, כי הדימויים שבמאמר הם על אחריותי בלבד...
בסוף השבוע שעבר ניגש אלי בהתרגשות תלמיד הלומד בתיכון, אצלנו, והראה לי ולצוות ההנהלה, ובעצם לכל מי שגילה התעניינות, תמונה שלו עם ראש הממשלה. הנער הצעיר שבתמונה היה נראה מחובק עם ראש הממשלה, שניהם זורחים ומחייכים, משל היו חברים ותיקים מבית הספר היסודי... למחרת התפתחה לה 'תחרות' שכזו, מי מצטלם על כמה שיותר פוליטיקאים ואנשי שררה... ההישגים היו מרשימים, כמעט כל שרי הממשלה כמו רבים מחברי הכנסת הונצחו בתמונות עם תלמיד בית הספר, וזאת במשך זמן קצר להפליא, תוך פחות משבוע ימים!
התופעה המוזרה הביאה אותנו בצוות בית הספר להפיק מוסר השכל, מתופעת הזמינות הנדירה של שלל הפוליטיקאים, אשר בימים כתיקונם קשה להשיג אותם אפילו בטלפון, וכעת, לפתע, בתקופת טרום הבחירות, הם זמינים בצורה מרשימה ויוצאת דופן.
לצורך כך נפתח בענייני דיומא, חודש אלול, זמן הרחמים והסליחות, לקראת יום ראש השנה הקרב ובא, חז"ל מגלים לנו את תפקידינו ביום גדול זה, "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", עבודת היום בראש השנה היא התפקיד שהוטל עלינו, להמליך את הקדוש ברוך הוא בעולמו!
חז"ל לימדו אותנו במדרש כי "אין מלך בלא עם", מכח קביעה זו ניתנה לנו האפשרות והזכות להמליך את הקב"ה למלך על כל הארץ! ונשאלת השאלה: מלך בשר ודם, אכן יונק הוא את סמכותו מהעם אותו הוא מייצג, מהנתינים שהכתירו אותו אלוף לראשם, הם אלו שקובעים אותו למלך, ומכוחם הוא פועל. אך כלפי הקב"ה, מלך מלכי המלכים, מה היא משמעותה של המלכה זו? הרי הקב"ה, בורא העולם, המחדש בטובו בכל יום תמי מעשה בראשית, וכי הוא זקוק להמלכה שלנו? מי אנחנו בכלל?
ומבארים המפרשים, כי ישנו הבדל דק בין שני מושגים שנראים דומים, 'ממשלה' ו'מלכות', אך במהותם הם שונים. המושל הוא השליט בפועל, הוא קובע, הוא יכול אף לכפות את נתיניו לעשות את רצונו, ולמלאות אחר גחמותיו. במשך שנות ההיסטוריה היו תמיד מושלים עריצים שהשתלטו על ארצות, מדינות שלמות היו נכבשות על ידו, בכוח הזרוע, באמצעות צבא חזק, למרות התנגדות של האזרחים המקומיים.
המלך – לעומת זאת, מבטא שלטון של שררה נשיאותית, כזו שמטרתה הוא קידום מטרה משותפת, נעלית, כזו אשר תחת דגלה התאחד העם כולו תחת מלכותו של המלך. 'מלכות' שכזו לא תיכון אילולא העם כולו בחר במלך, אשר יקדם את המטרות הנשגבות של העם כולו, 'מלכותו ברצון קיבלו עליהם', הוא שואב את כוחו ואת יכולת עבודתו מהעם שבחר בו, ברצון, מתוך מטרה החשובה בעיניהם להתאחד תחתיה.
ההבדל המהותי הזה מתבטא גם בצורת קיום העם את הפקודות, נתיניו של המושל מקיימים את ציוויו של המושל בעל כרחם, מה שאין כן נתיניו של המלך, הם נשמעים מעצמם לפקודותיו, הם מחפשים לדעת מה הם הפקודות הנשיאותיות, והם ממלאים אותם בשמחה ובסיפוק נפש. הם מכירים ומרגישים ברוממות שלו, והם דבקים במטרה אליה הוא מוביל את העם כולו, לטובת הכלל. גם אם הם אינם מבינים כיצד בדיוק הפקודה המסויימת מובילה אל המטרה, הם עושים לשם כך גם דברים קשים ובלתי מובנים בעיניהם.
זהו ההבדל המהותי בין 'ממשלה' ל'מלוכה': שליט עריץ מדכא את העם, ומאלץ אותו לציית. ואילו מלך שקיבל את מלכותו בכוח הרוממות שניתנה לו, מוסיף לרומם את העם ולקרבו אליו, ובכך לקדם אותו למקום טוב יותר.
ועכשיו ניגש, בזהירות הראויה, אל תפקידנו לקראת יום ראש השנה, הקב"ה ברא את העולם והוא מנהל אותו מאז ועד עולם, הוא מושל על העולם ושולט עליו לחלוטין. התפקיד שאותו הועיד לנו הבורא בטובו הוא 'שתמליכוני עליכם', כלומר, לקבל אותו עלינו כ'מלך'. הקב"ה אינו זקוק לנו כדי להנהיג את העולם, "לגדולתו אין חקר", ומי יאמר לו מה תעשה, אך הזכות שניתנה לנו כברואיו, ובפרט לנו ככלל ישראל, נזר הבריאה, להמליך אותו, להכיר בו כ'מלך', כש'מלכותו ברצון קיבלו עליהם' - כאשר רוממותו הנעלית של הקב"ה תהיה אצלינו בהתגלות ובהכרה ברורה. או אז תתגלה בחינת ה'מלכות' של הקב"ה בעולמו.
לצורך כך ניתנה לנו המתנה הנפלאה, והיא: כח הבחירה! הקב"ה שם אותנו כאן בעולם מסחרר ומבלבל, ודווקא מתוכו אנו נדרשים וזכאים לבחור בטוב!
"הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". אלו הם הבחירות האמיתיות שלנו!
בספרים הקדושים מבואר כי בימים אלו, טרום ה"בחירות" האמיתיות הללו, הקב"ה כביכול יוצא לשדה, כביכול יורד אל העם, על ימי התשובה דורשים חז"ל את הפסוק: דרשו השם בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב", אלו הם זמנים שכביכול הקב"ה נמצא קרוב אלינו, הוא מתקרב אלינו, וכעת, הרבה יותר קל לגשת אליו, להתחזק, לזכות לקרבתו!
מפורסמים דברי חז"ל: "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (=מלכות הארץ כעין מלכות השמים). אפשר להיכנס כעת בחלון ההזדמנויות המיוחד הזה, ערב הבחירות האמיתיות שלנו... ולהתקרב אליו יתברך, "בהיותו קרוב". כל אחד ואחד, מכל מעמד שהוא, יכולים כעת לפנות אל הקב"ה, ולזכות לקרבתו באופן מיוחד!
...עם הקב"ה לא צריך להצטלם סלפי.... עם הקב"ה כביכול אנו יכולים להיפגש לדבר, יום יום, בכל ברכה ותפילה אנו קוראים אליו בלשון נוכח: "ברוך אתה"!
הבה נשכיל וננצל את הזדמנות הפז שמזדמנת לפנינו, נניח לרגע את כל מה שעברנו עד היום, כעת אפשר להתקרב! אפשר לבקש, ולקבל ממנו יתברך לקראת השנה החדשה את כל מה שנבקש ממנו באמת, בתמים, בלב שלם. להבדיל אלף אלפי הבדלות מהפוליטיקאים, הבטחה של הקב"ה, אינה שבה ריקם. מילה היא מילה. "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם".
נתחזק כולנו בימים אלו, בחסד בין אדם לחבירו, נמנע מלשון הרע ורכילות, נוסיף בתפילה, בקביעות עיתים לשיעורי תורה, בצדקה, בדיקת מזוזות ותפילין. ונזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה.
שבת שלום