הטור השבועי

תכלה שנה וקללותיה // הרב בן ציון נורדמן

לאחר מערכת בחירות סוערת שכזו, כאשר ההכרעה עוד הרבה לפנינו, ההכרעה צריכה להיות קודם כל, לשמור על כוחנו כציבור, להכליל את עצמינו בתוך המושג הנעלה: כלל ישראל (טור)

הרב בן ציון נורדמן | כיכר השבת |
כותב השורות (צילום: אבי רביבו)

א.

בעוד ימים ספורים תסתיים שנת תשע"ט ותיכנס השנה החדשה. אנחנו אחרי מערכת בחירות מאוד לא נקיה ולצערינו ככל שעובר הזמן נראה שהבלאגן עוד רק לפנינו, שנה חדשה מביאה בכנפיה התחלה חדשה, הזדמנויות חדשות, וכולנו תקווה ותפילה שתהא השנה החדשה שנה פוריה ומוצלחת לכל בית ישראל. שנה שבה ימלא הקב"ה משאלות לבנו לטובה. אמן.

ימים קדושים אלו, נוסכים בכולנו קורטוב של אופטימיות. שוב אנו מרגישים את האנדרנלין הזורם בעורקים. כולם רוצים לתפוס משהו מהימים הללו. אין אדם שלא מחפש משמעות ואת הדרך להתחבר לימים המקודשים הללו.

אין סמלי מכך שפרשת השבוע, פרשת נצבים, פותחת במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'". ראש השנה זהו היום שבו כולנו ניצבים לפני בורא עולם "כבקרת רועה עדרו". כולנו ניצבים. כולנו נעמוד כאחד למשפט.

עוד זווית מפרשת השבוע. כאמור, הפרשה נפתחת ב""אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'" וכו' רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". ומבאר רש"י: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי שכששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים (בפרשת הקודמת- כי תבוא)... הוריקו פניהם (נעשו חיוורים. צבע ירוק משמעותו ריק מאדמומיות) אמרו, מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים וכו' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו".

השאלה היא מה היא תשובתו של משה רבינו לעומת שאלתם של בני ישראל? הרי החשש שלהם היה חשש אמיתי. הם פחדו מהקללות וייראו מהאפשרות שלא יעמדו בכך. ואם כן מה עונה להם משה רבינו? שהקללות לא כאלו מפחידות? וכי זה לא אמיתי חלילה? האם זה לא חמור כל כך? מה הרעיון בתשובתו של משה רבינו, וכיצד אכן הצליח להרגיעם?

חשבתי לומר, שהתשובה היא שמשה רבינו אומר לבני ישראל: נכון! הקללות חזקות וקשות, אך אין לכם מה לפחד!! מדוע? כי עם ישראל חזק עוד יותר. הוא בשל לעבור את הכל, ועל אף הכל, ומתוך הכל – לשרוד! גם כאשר כלל ישראל שוגה בדרכו ובאורך הגלות הוא חוטא ומתרחק ממקורו, עדיין בשורשו הוא מחובר – וכפי שהבטיחה לנו התורה, כלל ישראל עוד ישוב אל הקב"ה! ואז בוא תבוא הגאולה.

ומה הראיה? "אתם ניצבים היום כולכם". ההוכחה הטובה ביותר שאין לכם מה לחשוש, זו העובדה שכולכם נצבים כאן היום.

למרות הכל, על אף כל הניסיונות להשמידכם ולהרע לכם, אתם כאן. שרירים וקיימים! עם ישראל הוא עם הנצח. אומר משה רבינו לבני ישראל: נכון שיהיו קשיים, לא תמיד הכל יהא ורוד, אך עם ישראל צריך לזכור שהוא עם הנצח, וקיומו אינו בר-חלוף. אתם נצבים--- בסוף בסוף, נגיע אל התכלית!

ב.

בשבוע שעבר קראנו בהפטרה את הנביא ישעיה שאומר "ועמך כולם צדיקים", אני שואל את עצמי: "כיצד ניתן לומר דבר כזה? גם אם נרצה ללמד זכות, לראות את הצד החיוב וכד' עדיין-לבוא ולומר 'כולם' צדיקים, זוהי הגדרה שנראית קשה ורחוקה מן המציאות---"

התשובה היא, שכאשר מסתכלים על כל יהודי ויהודי ביחידות, אז אכן יש הרבה מה לשפר, אבל כעם, כאומה וכציבור "ועמך כולם צדיקים". ודווקא בתקופה זו, של ימי הדין, ישנה חשיבות רבה ל"כוח הציבור".

בספר "דרשות הצל"ח" מובאת דרשתו של סבי רבי יחזקאל לנדא זצוק"ל, רבה של העיר פראג הידוע בשמו "הנודע ביהודה", שזירז את בני קהילתו להשתדל לבוא להתפלל במניין ולא להתפלל ביחידות בביתם, וכך אמר: "הלא אין מי שיכול להתפאר ולומר שכל תפילותיו בכוונה, והרי תפילה ללא כוונה אינה תפילה, אך כאשר מתפללים בציבור התפילה עולה כתפילה אחת בכוונה".

ג.

ממנהיגיו הפוליטיים הדגולים של הציבור החרדי, זכור הרב אברהם רביץ ז"ל, ששימש כחבר כנסת, כיו"ר דגל התורה, והיה ממייסדיה של התנועה שהקים מרן הרב שך זצוק"ל בשנת תשמ"ט. זכיתי שהוא יבקר רבות בחדרה, בבתי הספר ובמוסדות החינוך. הרב רביץ היה מחלוצי תנועות הקירוב והשיח המחבר את העם אל עולמה של תורה. הוא ראה בזה שליחות, לקרב בין יהודים. אגב, את המזוזה הראשונה לביה"ס מדעים ויהדות קבע הרב רביץ.

כוחו של הרב רביץ היה במשפטים קצרים וקולעים. הוא לא היה צריך לומר הרבה בכדי שיובנו כוונותיו. אמירותיו היו קצרות ומחכימות, ואם לא הבנת את דבריו – היית יודע שהבעיה היא בך...

ומדוע נזכרתי בו? כיוון שהמשפט המזוהה עמו ביותר הוא "אנחנו קיימים יען כי אנחנו קיימים". זו היא קביעה! משפט כשלעצמו שאומר את הכל. ההסברים רק מיותרים... כל המוסיף גורע.

הגמרא אומרת שעזרא הסופר תיקן לישראל לקרוא את פרשת התוכחה (פרשת כי תבוא) לפני ראש השנה, כדי לקיים את המושג "תכלה שנה וקללותיה". מנהג ישראל הוא לקרוא להפסיק בין פרשת התוכחה לראש השנה, עם הפרשה הנוכחית, פרשת נצבים.

חשבתי לבאר את הדבר על הדרך הזו. משה רבינו אומר לכלל ישראל, "אתם נצבים היום"! נקודה. אחרי הקללות, אחרי המבול, אתם קיימים! יש לכם את הכח לשרוד, הכח שניתן לכם מאת הקב"ה אינו ניתן להסבר במילים, וגם לא בפילוספיות מדעיות... נקודה.

כאשר אנו מאוגדים, כאשר אנו מתאחדים סביב המטרה, יש לנו את הכח שקיבלנו מעצם היותינו כעם – במעמד הר סיני!

לאחר מערכת בחירות סוערת שכזו, כאשר ההכרעה עוד הרבה לפנינו, ההכרעה צריכה להיות קודם כל, לשמור על כוחינו כציבור, להכליל את עצמינו בתוך המושג הנעלה: כלל ישראל, ומי שמוגדר כחלק מהם, זוכה להיכלל בכלל "ועמך כולם צדיקים".

נתפלל ונקווה להשם יתברך, שיקויים בנו: תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה.

שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר