לפני שנה בדיוק, ישב ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול, על כיסאו בבניין עיריית בית שמש. בעוד חבריו למפלגות החרדיות נהנו ממנעמי השלטון ושקעו עד צוואר באופוריה של "אנחנו ננצח", משה אבוטבול היה במקום אחר.
לאחר עשור בשלטון, הרגיש אבוטבול כי רק נס ישאיר אותו לקדנציה נוספת בראשות העיר. באולפן 'כיכר השבת' ובפלטפורמות נוספות, זעק אבוטבול על השאננות החרדית והזהיר מפני הפסד צפוי בקרב על ראשות העיר.
שנה אחרי ההפסד הצורב, התיישב אבוטבול לשיחה עם 'כיכר השבת', חזר אל רגעי ההפסד ("הגענו עם לשון בחוץ לבחירות"), אל החודשים בהם נותר ללא עבודה ("הלכתי לחתום אבטלה"), ומדבר גם על עליזה בלוך ("אין עויינות, אני אדם מפרגן"), בחירתו כח"כ בש"ס ("לא פיצוי, אלא שדרוג") ומספר מה החיבור שלו לתורה.
שנה אחרי, תצביע מה גרם להפסד שלך את הבחירות?
"אני פחות מחטט בפצעי העבר. בכל מצב נושא השאננות מצידנו קנה לו שביתה. היו וויכוחים ברחוב החרדי האם אבוטבול מנצח בהפרש של אלף קולות או אלפיים קולות זה נתן לאנשים ללכת ב'שאנטי', ולא להתאמץ. ההפרש היה 250 קולות. את זה יכולנו למנוע".
צעקת. אטמו אזניים...
"היה הרבה התקשקשויות וסחיבות, ובכל זאת הצלחתי להשיג תמיכה נוספת מכל המפלגות, עד שניתנה תמיכה מחצר כזו וממקום אחר הגענו עם לשון בחוץ לבחירות".
במבט לאחור, עשית הכל?
"נפגשתי עם כולם, הפכתי כל אבן ועם כל מי שרק קשור לנושא הזה. אחרי כל המאמצים - אלה הם התוצאות, למרות שכל מועצות גדולי התורה תמכו בי פה אחד, חסרו 250 קולות וזה מהדהד לאורך מערכות בחירות שלמות שנצטרך ללמוד את הלקח שאסור לזלזל בשום קול ולחטוא בחטא השאננות",
מתי הבנת שאתה הולך הביתה?
"אני ניצחתי בתוצאות הראשוניות. אך כשהבנתי שזה תלוי בקולות החיילים כבר לא התראיינתי, הבנתי שאין מה לדבר עד לתוצאות קולות החיילים.
"אני עדיין סבור שזה רצון ה' ומקבל את הדין באהבה, התחושה היא כמו טרקטור שלוקח אותך עם השופל ממקום פלוני למקום אלמוני".
אחרי 25 שנה בעיריית בית שמש נשארת בלי עבודה...
"היו לי חיים מאוד מגוונים, זה לפחות רבע מהחיים. אין לי שום תלונות. תמיד יש תחושה של בא נעשה עוד קדנציה אחת. הקב"ה החליט שמשה אבוטבול יהיה 10 שנים ראש עיר".
שמרת טינה למישהו?
"בהתחלה שמרתי. העברתי את התפקיד בצורה מכובדת וחפיפה שלא מובנת מאליה עם עליזה בלוך. אין לי טינה לאף אדם. ידעתי שזה רצון השם. בהיבט הציבורי היה כואב לי אם העיר תרד מבחינה רוחנית. בפן האישי רבים וטובים שלא היו בצד שלי התקשרו להתנצל ולבקש מחילה. כדרכי, אני משתדל לסלוח לכולם".
איך המשפחה קיבלה את ההפסד?
"היו לנו כמה חודשים בהפוגה מסוימת. השקעתי יותר במשפחה. הם הרגישו פתאום עולם אחר לגמרי שאבא כן נמצא אתם, תמיד הדגשתי להם שזה זמנית, וכי יש לי עוד מה לתרום למען הציבור".
בגילוי לב מספר אבוטבול: "הייתה תקופה שחתמתי אבטלה. היום כשמחתימים אבטלה צריך להכניס את האצבע לתוך המכשיר, כשהכנסתי את האצבע אמרתי: 'אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה'.
ואז מגיע טלפון מדרעי...
"חודשיים וחצי אחרי ההפסד נקראתי ללשכתו של יו"ר ש"ס השר אריה דרעי. שמח ומודה לו שראה לנכון לשלב אותי ברשימת ש"ס לכנסת. אמר לי נשלב אותך ברשימה כי יש לך מה לתרום למען הציבור, ומאותו הרגע נשאבתי לחוגי הבית, הפאנלים וכו'".
פיצוי על ההפסד?
"הוא הגדיר את זה כשדרוג. אחרי 25 שנה בשירות העירוני, לעלות בדרגה. ואני מודה לו על זה שנתן בי את האמון. בכנסת ה-21 הייתה ציפייה ל-9 מנדטים, זכינו רק ב-8 מנדטים, לא הייתה ממשלה, אז לא היה צורך בחוק נורבגי. בכנסת ה-22 נבחרתי בלי שבדי ובלי נורבגי".
מה הציון שלך לעליזה בלוך?
"היא מתאמצת. קשה לתת ציונים כעת כי הרבה מהדברים זה פרויקטים שאני התחלתי. אני אדם שמאוד מפרגן והיא יודעת את זה, אין עוינות בינינו. היא טורחת להזמין אותי לגזירת סרטים כי היא יודעת שאני התחלתי הרבה דברים שהיא מסיימת. בעיר כמו בית שמש צריך לתת לראש עיר אלף ימי חסד".
שכונות לחרדים ולחילונים, בעד?
"אני לא חושב שמישהו יכול להזיז חרדים משכונות חילוניות. אם רוצים שכונות לחרדים וחילונים, זה רק אם בכל עיר ועיר המדינה תתקצב אלפי יחידות דיור למגזר החרדי, אבל זה לא המצב".
מה אתה עושה למען בוחריך בש"ס?
"אני משתדל ללמוד את התפקיד החדש. בניגוד לעירייה, זה חיים אחרים. אני לא ראש עיר. זה אחד חלקי 9 מתוך סיעת ש"ס ויו"ר מעלי שאני אמור לבצע את ההוראות שלו".
ההסתה בחוץ נכנסה למסדרונות הכנסת?
"בכנסת מדברים עם כולם. יש אווירה נעימה. במסדרונות הכנסת אין עוינות, כולם אנשים נחמדים. יש לנו כאן אווירה נעימה וצחוקים פה ושם".
אתה רוצה תפקיד שר?
"מצחיק לשאול אדם שהתחיל כיתה א' אם הוא רוצה לעשות בר מצווה. ניקח מה שאומרים לי בתנועה".
איך האוכל במזנון הכנסת?
"האוכל בכנסת זו שאלה קשה, עוד לא בדקתי אותם. לא אוהב לדבר על דברים שלא טעמתי. אני פחות אוכל, יותר מנשנש".
מי כתב את הנאום הראשון שלך?
"אני לא מטריח אחרים בנאומים שלי".
לסיום, תורה מה תהא עליה?
"בבוקר אחרי התפילה, אני לומד מעט. ובעיקר בשבת בשיעורים של רב הקהילה שלנו".