אאא

לצאת מהכלים, לאבד את קור הרוח ולצעוק ללא שליטה זו התגובה הרגשית הנפוצה למצבי לחץ או הצפה רגשית. זו חוויה נוראית ובכל זאת, שכיחה מאד. הורים מתוסכלים, בני זוג אומללים, נותני שירות למיניהם ואנשים רגישים באופן יוצא דופן - כולם פגיעים במצב של יציאה משליטה ולתופעה הזו יש שם: הצפה רגשית. מדובר במדרון חלקלק שעל פי מומחים, ככל שיש יותר לחץ בחיינו, כך אנו נוטים "לאבד את זה".

הצפות רגשיות מוגדרות על ידי המטפלת סטפני מאנס כך: "ההבדל בין הצפות רגשיות לחוויות הניתנות לניהול בקלות רבה יותר של הרגשות שלנו, טמון בעוצמה. אתם מגיעים לנקודה שבה המוח החושב שלכם - החלק שבאזורים האפורים, שמתחשב בצדדים אחרים ונשאר מודע למצב האמיתי - בעצם נסגר".

להלן שלושה דברים שכדאי להבין על שיטפונות רגשיים, כדי שתוכלו לחלץ את עצמכם בפעם הבאה שגל של תסכול יכה אתכם:

1. הגוף משתנה פיזיולוגית

חשוב לדעת שהצפות רגשיות הן תגובה פיזיולוגית לטריגר רגשי. כשאנחנו עוברים למצב של קרב או בריחה במהלך ויכוח סוער, מערכת העצבים שלנו "נחטפת", הורמוני לחץ כמו אדרנלין וקורטיזול עוברים בגופנו ויש ירידה בפעילות בקליפת המוח הקדמית שלנו - אזור המוח השולט על ביצועים תפקודיים וקוגניציה מתוחכמת יותר.

אנו ממש מתבלבלים, מאבדים את היכולת לראות נקודות מבט מרובות ונתקעים בכל סיפור שאנו מספרים לעצמנו (דהיינו, 'אני צודק ואתה בן אדם איום'). באופן מרתק, זיכרונותינו גם מתעוותים, מה שמסביר מדוע אנו שוכחים לרגע שאהבנו אי פעם את מטרת הזעם שלנו מלכתחילה.

2. הגוף צריך 20 דקות כדי להתאפס

על פי חוקר מערכות היחסים, ג'ון גוטמן, האדם הממוצע זקוק ל-20 דקות כדי שהגוף שלו יתאפס לאחר שהוצף רגשית. אתם יכולים לחשוב שאתם רגועים כמה דקות אחרי פיצוץ, אבל תנו לנו להפתיע אתכם: באופן פיזיולוגי, אתם לא. עם העובדה הזו שנלקחת בחשבון, חוקרים במכון גוטמן ממליצים לקחת הפסקה של 20 דקות אם אתם חשים שוויכוח מתחיל להסלים.

אבל בזמן שאתם נרגעים, "הימנעו ממתן פתח לאחרים, או אפילו לעצמכם - ליצור התלקחות", כותב המטפלת הזוגית, קרי לוסיניאן. "במקום זאת, העבירו את המהומה שלכם למשהו שאינו קשור. צאו לטיול, קפלו כביסה, טפלו בצמחים בגינה שלכם או עשו כל דבר שירחיק את דעתכם מהסכסוך".

3. שימו לב כיצד אתם מגיבים ומרגישים

הדרך המוכחת למנוע מעצמכם לחוות הצפה רגשית היא - ניחשתם נכון - מילת המפתח של המאה: מיינדפולנס (מודעות, התייחסות לנפש). אבל איך אתם יכולים לחשוב בהגיון ברגעים שאתם אפופים רוח קרב? היו סקרניים לגבי מה שעובר עליכם, מציעה דיאן מושו המילטון, מומחית ליישוב סכסוכים, במאמר ל"הרווארד ביזנס רוויו". "אנו עשויים להבחין בשינוי בטון הדיבור שלנו, בתחושות הבטן, או ברצון פתאומי לסגת לאחור. לכל אחד מאיתנו יש רמזים גופניים והתנהגותיים המחברים אותו למציאות שהוא בעצם חש מאויים ולכן פועל על טייס אוטומטי".

אם אנו פשוט מתמקדים ברגשות אלה מבלי לנסות לשלוט בהם או לשנות אותם, נוכל לעקוף את האינסטינקטים של הלחימה או הבריחה, להשיג מרחק מהמחשבות המסתחררות שלנו ולהיות נוכחים יותר. זה דורש המון תרגול. אבל זה שריר שכדאי לחזק. אחרי הכל, אם נוכל ללמוד להפסיק את ההצפות הרגשיות, יהיה לנו הרבה פחות בלגן לטשטש אחר כך.