הטור השבועי

שִׂישוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה // הרב בן ציון נורדמן

לכל אחד ואחת מאתנו ניתנת כעת הזדמנות פז, עם תחילת המחזור החדש בקריאת התורה להתחבר ולהתחיל מ'בראשית', כך לשנה הבאה בשמחת תורה תהיה משמעות רבה לשמחה הגדולה (טור)

הרב בן ציון נורדמן | כיכר השבת |
הקפות שניות בחדרה (צילום: שלומי גבאי)

קוראים יקרים! האם ראיתם פעם מישהו עומד ברחובה של עיר ורוקד עם ספר החוקים? בהולנד? באנגליה? בדנמרק? אולי באפגניסטן?

השמחה עם ספר החוקים שלנו - שהוא ספר התורה הקדושה, היא נחלתו הפרטית של העם היהודי – עם הנצח. בשולי הדברים, אולי בחלק מהמקומות שמחת ה"הקפות שניות" הפך לסוג של 'טקס' שירה וזמרה, כשספר התורה קצת נשכח בצד... אך זוהי רק נקודה למחשבה.

בטור שלנו בכלל, ובימים אלו בפרט, אנו רק מלמדים זכות על עם ישראל, ועצם העובדה שמתקבצים המוני יהודים, בכל עיר ועיר, בכל קהילה וקהילה, לחגוג עם ספר התורה ולכבוד נותן התורה, זוהי התרגשות מיוחדת במינה.

"אין סגולה כתורה ואין דורשיה כישראל" אנו שרים במעמד ההקפות. גם בעיר חדרה התפשט המנהג, וכיום ב"ה ישנם 6 במות מרכזיות במוצאי החג, בשילוב אמנים ופייטנים שבאים לשמוח עם התורה הקדושה.

מכיוון שזה הפך למסורת, ניתן כבר לתת סימנים בחוגגים...

ישנם כאלו שמגיעים למעמד הקפות שניות, וניתן לראות על פניהם כי זהו המשך ישיר לשמחת תורה. בואו במוצאי החג לישיבה בחדרה, ותבינו את מה שאני אומר. עד שעת חצות ליל, עדיין מפזזים תלמידי הישיבה והרבנים סביב ספרי התורה. (קחו בחשבון שזה לאחר יום שלם של ריקודים שכבר החלו מהלילה הקודם...)

ניתן לראות גם את אלו שאצלם זוהי ההקפה הראשונה... אין להם מושג מדוע קוראים לאירוע "הקפות" ולא "ערב שירה". מבחינתם הם הגיעו להופעה אומנותית ללא תשלום...

אבל מכנה משותף ישנו בין כולם. הכל באים לשמוח לכבוד התורה ולומדיה. יום אחד בשנה המוקדש לשמחתה של תורה.

כבר למעלה מעשרים שנה, שאני נוהג במוצאי שמחת תורה להסתובב בין כל הבמות בעיר, להגיע לכל מעמדי ההקפות שניות, לראות את עם ישראל ביופיו ותפארתו. עדה עדה כמנהגה, קהילה קהילה והדרך שבה היא בוחרת להביע את החיבה לספר התורה המקודש לנו ממעמד הר סיני.

גם השנה יצאנו עם חברי הנהלת העיר יחד עם רב העיר הגאון רבי דוד ורנר שליט"א לבמות השונות, אי אפשר היה שלא להבחין בהתרגשות הרבה של רב העיר הוותיק, כששאלתי אותו על מה ההתרגשות, הוא אומר לי בחן שפתותיו: תראה את הציבור הענק והמגוון שהגיעו לשמוח בשמחת התורה! איך אפשר שלא להתרגש...

כאילו לא עבר עליהם חודש עמוס בחגים, בהתחייבות, במפגשים כאלו ואחרים , כאילו אין מחר יום עבודה וכו' השעה 11 בלילה, והציבור רוקד כאילו זה אירוע יחיד השנה. כאילו זה החג הראשון.

אשרינו מה טוב חלקינו.

• • •

בכל שנה אני מוזמן ומזדמן למספר רב של סוכות בדגש על עדות שונות, קהילות שונות, קבוצות שונות. המכנה המשותף של הסוכות והאירועים הם האווירה התורנית והרוחנית שיש בהם ומשם אני מנסה לטעום ולקחת עמי מהייחודיות שבכל אחת מהם, והחוזקות של כל קהילה חוג ועדה.

מובן שבכל סוכה והתכנסות שכזו אני שומע דברי תורה, וורטים, דרשות, סיפורים ופלפולים המבוססים על פסוקי התורה, אגדות חז"ל, תלמוד, מדרשים, ראשונים ואחרונים, כמאמר רבותינו "שבעים פנים לתורה". המפליא הוא שלפעמים על אותו פסוק או מאמר אני שומע דרשות שונות, כל אחד בחיזוק ההשקפה והכיוון שהוא דוגל בו בדרך שהוא צועד בו.

ניתן לומר בבירור, כי ארון הספרים היהודי הוא עשיר ומגוון, וכפי שאמרו חז"ל ש'ראוים כל ישראל לישב בסוכה אחת'. כשהלבבות אחד, גם אם הגוונים שונים, אנחנו מאוחדים באמונתנו בנותן התורה.

והשנה התחדשה לי זווית נוספת, מדוע אנחנו רוקדים עם ספר התורה דווקא כשהוא סגור? גם בשמחת תורה וגם בהקפות שניות. והפעם מזוית חסידית, נחשוב מעט מהי הדרך המתאימה לחגוג את שמחת תורה. כיצד יתכן שרוקדים עם ספר התורה דווקא כשהוא סגור? וכי לא היה מתאים יותר לציין את סיום והתחלת הלימוד בתורה על ידי לימוד מעמיק ושיעורים מפי גדולי הרבנים?

התשובה היא, שבתורה יש שני רבדים – חכמה וקדושה. התורה היא חכמה מופלאה ואינסופית, חכמת ה'. אם מתמקדים ברובד החכמה, הרי שלימוד התורה שייך בעיקר לאנשים חכמים ומעמיקים, שכן חכמה אפשר להבין רק באמצעות חכמה. לפי זה, לכאורה גם חכמי אומות העולם היו יכולים ללמוד תורה.

אולם התורה אינה רק חכמה גרידא, אלא היא קדושה! יש בה את הקדושה האלוקית של הקב"ה, את ביטוי רצונו העליון יתברך שאין לנו כל תפיסה, רק מה שהוא יתברך נתן לנו להכיר מתוך הגילויים שהוא טמן לנו בתורתו הקדושה. מבחינה זו, התורה נותנת לנו דרך להתחבר עם קדושתו של הקב"ה כביכול! כדי לתפוס קדושה אין די בשכל - שהוא אנושי ביסודו, כאן כבר נדרשת התבטלות. כוח ההתבטלות לה' טבוע בבני ישראל, ומשום כך התורה שייכת לכל יהודי – בכל גיל, ובכל מנת משכל.

בשמחת תורה אנו מבטאים את הקדושה של התורה. לכן אנו רוקדים עם התורה דווקא כשהיא סגורה, כדי לבטא את הקדושה המיוחדת של התורה, שהיא למעלה מכל חכמה והבנה. זוהי גם הסיבה שכולם – אפילו ילדים קטנים – רוקדים סביב ועם ספר התורה. זה הוא החיבור הפנימי והעמוק של כולם לשמחה הגדולה של החג המיוחד הזה, כאשר לכל אחד מכלל ישראל יש אות וחלק בתורה.

אם כן, ההזמנה הראשונה מבוטלת. את ערב העיון בתורה נדחה לזמן אחר, בעצם נקיים אותה בעזרת השם במשך כל השנה... בקביעות עיתים לתורה! כולם מוזמנים... כל החוגגים בשמחת תורה הרוקדים עם התורה הקדושה, מתחברים עם קדושתו האינסופית של הקב"ה. ומעתה כשנבוא לשיעורי התורה במשך כל השנה, נדע כי היא כלולה בקדושתו האין סופית של נותן התורה. וזו ההסתכלות הנכונה שניקח לעצמינו מכך למשך כל ימות השנה.

ומכאן נקרא לכולנו, לכל אחד ואחת מאתנו ניתנת כעת הזדמנות פז עם תחילת המחזור החדש בקריאת התורה להתחבר ולהתחיל מ'בראשית', את פרשת בראשית, ואת ספר בראשית, כך לשנה הבאה בשמחת תורה תהיה משמעות רבה ועמוקה יותר לשמחה הגדולה.

בהצלחה!

חורף בריא עם הרבה גשמי ברכה, שבת שלום

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר