אאא

הרב יצחק מרוההרב רפאל זאב גלב והרב שמעון לביא, מבית הדין הרבני באזורי בתל-אביב, הורו לחייב אב ב-4,800 שקל מזונות עבור שלושת ילדיו המשותפים לו ולגרושתו, כיום בני 4.5, 3 ו-1. בפסק דין שכלל קביעות מעניינות ביותר דחו הדיינים את תביעת האם לחיובו בסכום של 11,000 שקל.

האב במצב כלכלי ומשפחתי קשה ולכן הדיינים קבעו כי "בית הדין לא יחייב אב לזון את ילדיו מעבר ליכולותיו, כאשר בראש ובראשונה חייב הוא לדאוג למזונותיו שלו."

השניים נישאו ב-2013. היו אלה נישואין ראשונים לתובעת ונישואיו השניים של הנתבע – אלמן שמגדל לבדו חמישה ילדים מנישואיו הראשונים, שלושה מהם על הרצף האוטיסטי.

בני הזוג מצויים היום בסכסוך גירושין רב היבטים ואמוציות שכולל תביעות משמורת, חלוקת רכוש, מזונות אישה ומזונות ילדים.

במסגרת תביעת המזונות ביקשה התובעת 11,000 שקל לחודש עבור שלושת ילדיהם המשותפים. היא פירטה הוצאות רבות כמו החזקת רכב ודלק, וטענה שהאב מקבל כל חודש 3 מלגות בסך 3,900 שקל עבור כל ילד על הרצף האוטיסטי וגם קצבת שארים בסך 4,500 שקל, כך שהוא יכול לשלם.

האב-הנתבע לא התכחש לחובתו כלפי ילדיו, אך טען שמדובר בסכום לא ריאלי. לטענתו הוא משתכר ב-5,000 שקל לחודש, גר אצל הוריו הזקנים ומפרנס לבדו את חמשת ילדיו הנוספים שהתייתמו מאמם. בנסיבות אלה, הוא טען שיש לחייבו רק בצרכים ההכרחיים של ילדיו, בסך 3,500 שקל.

"הבאה בתור"

תחילה הזכירו הדיינים שעל פי ההלכה, בילדים מתחת לגיל שש, הנחשבים "קטני קטנים", החובה לזון אותם מוטלת על האב בלבד.

אלא שכאן הדיינים שוכנעו שפירוט הצרכים שהציגה האם "מוגזם ומנופח". הם התייחסו לכך שבאחד הדיונים האם ביקשה להפחית את הסכום – שכלל גם הוצאות שצריכות להיות משותפות – וציינו כי "העדר העקביות בסכום התביעה מעיד על חוסר תום לב מובהק".

המשך פסק הדין כלל התייחסות נרחבת להלכות ודעות שונות שהובעו לאורך הדורות בדבר חיוב במזונות "קטני קטנים." אחת הקביעות המעניינות היתה כי גם את האם ניתן חייב במזונות "קטני קטנים" מדין צדקה. אם ידו של האב אינה משגת, יש בסיס להטיל את חיוב המזונות גם על האם – שהיא "הבאה בתור" – במידה שיש לה יכולת כלכלית.

הדיינים ציינו שאין להתחשב ב"פוטנציאל ההשתכרות" של האב כאשר הוא נדרש גם לטפל בחמשת ילדיו היתומים וחייב להיות שם בשבילם – אף שאינם "קטני קטנים" אלא רק "קטינים" – שכן חוץ ממנו אין מי שידאג להם.

עוד ציינו הדיינים כי האם מקבלת מביטוח לאומי קצבאות עבור כל אחד הילדים – תוספת נאותה להבטחת צרכיהם הבסיסיים. בתוך כך הם הדגישו שהמלגות שהאב מקבל עבור שלושת ילדיו שעל הרצף האוטיסטי מיועדות להם בלבד, והן לא חלק ממשכורתו.

"בית הדין איננו יכול לחייב את האב יותר מכפי יכולתו, ולכן גובה חיוב המזונות לקטינים צריך להיות סביר ומידתי, לנוכח הנסיבות בתיק זה", סיכמו.

עוד נקבע כי בעוד שלוש שנים, אם יבקשו הצדדים ניתן יהיה לדון בגובה המזונות בשנית, בהתאם לשינויים בהכנסות הצדדים ובצרכי הילדים.

  • ב"כ התובעת: עו"ד צביה רות לוי
  • ב"כ הנתבע: עו"ד לימור סויסה

הכותבת עו"ד אפרת חורי הרוש עוסק/ת ב- דיני משפחה לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
 

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"