אאא

באירוע חפירה שהתקיים באושה העתיקה שביער קרית אתא, התגלה פטיש ומסמרים מהתקופה הביזנטית, בני 1400 שנה - כך מדווחים היום (רביעי) ברשות העתיקות.

לדברי יאיר עמיצור ואיאד בשאראת, מנהלי החפירה מטעם ברשות העתיקות, "באוצרות המדינה ידועים רק כ-20 פטישים עתיקים, ומתוכם רק 6 מהתקופה הביזנטית. המקורות מספרים שבאתר התקיימה תעשיית זכוכית ענפה, והיא אכן מתגלה בשטח בדמות גביעי יין וגושי זכוכית גולמית יפהפיים, ועכשיו אנו מגלים שתושבי אושה עסקו גם בייצור כלי עבודה מברזל בעת העתיקה. על כך מעיד הפטיש, שנמצא בסמוך לסיגי ברזל, מסמרים ופריטי ברזל נוספים".

לצד התעשיות האלה, נחשפו בחפירה בתי בד משוכללים לייצור שמן זית וגתות להפקת יין, המלמדים שעיקר עיסוקם ופרנסתם של תושבי אושה היה עיבוד התוצרת החקלאית של עצי הזית והכרמים שגידלו באדמות הסמוכות לכפר.

בסמוך לבית הבד ולגת הגדולה נחשפו שני מקוואות טהרה חצובים בסלע עם גרמי מדרגות ודפנות מטויחים. המקוואות מלמדים שהעוסקים במלאכה היו יהודים שהקפידו לטבול במי המקווה בתחילת כל יום עבודה על מנת לייצר שמן זית ותירוש בטהרה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"היישוב היהודי של אושה בתקופה הרומית והביזנטית מוזכר רבות במקורות היהודיים כמקום בו התחדש מוסד הסנהדרין לאחר חורבן בית המקדש, ולאחר כשלון מרד בר כוכבא", הוסיף לומר מנהל הפרוייקט יאיר עמיצור, "הסנהדרין הייתה ההנהגה היהודית המרכזית, ובראשה עמד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל השני ובנו רבי יהודה הנשיא, שישבו באושה".

הוא הוסיף, "כאן, באושה, תיקנו חכמי הסנהדרין תקנות שאפשרו לעם היהודי להתאושש מתוצאות המלחמה ברומאים, ולשקם את חיי הקהילה בגליל. המקורות היהודיים מזכירים את חכמי הסנהדרין שחיו באושה וביניהם רבי יצחק נפחא, שככל הנראה התפרנס מייצור זכוכית".

"גביעי היין וגושי הזכוכית הגולמית הרבים שנמצאו ברחבי האתר, אכן מעידים שתושבי אושה היו מיומנים באומנות ניפוח זכוכית וייצור כלי שולחן וכלי תאורה עדינים. בנוסף, המקוואות שנחשפו באתר מעידים על ההקפדה של חכמי הסנהדרין בענייני טומאה וטהרה".