בעוד עינינו נישאות למרום בתקווה שסוף כל סוף יכה בנו חורף אמיתי ודולף, משהו שבאמת יציף את ליבנו ואת הרחובות כמובן. מצאתי את עצמי נכנע לפיתויי החורף העכשוויים שמציעה לי העיר ניו-יורק, על כל המשתמע מכך. בראש ובראשונה רוחניות (תתפלאו), מכירות סוף עונה מטורפות וכמובן, מסעדות טובות שטרם שזפה קיבתכם.
חרף פחדי הטיסה ושאר החרדות שמשתוללות בתוכי, שמתי נפשי בכפי ואשתי את נפשה בכפה ועפנו לניו יורק.
הסיבה הרשמית: כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד. בפועל, בין כל השוטטויות ההכרחיות, מצאתי את עצמי מדדה קילומטרים רבים וטובים (ללא שכר פסיעות לצערי) בשכונת קראון הייטס ממרכז חב"ד העולמי המפורסם, הלוא הוא בית מס' 770 ברחוב איסטערן פארקווי, לשיעורי-תורה בבתי-מדרש חבויים שהחברים המקומיים משכו אותי אליהם, משל הייתי יצר הרע בהתגלמותו.
במוצ"ש האחרון עלה בידי לפנות זמן איכות עבור מסעדה אחת טובה שממוקמת בפלטבוש שבברוקלין. Estihana שמה. בשנים האחרונות אני נוהג לפקוד את המסעדה הזאת באדיקות מיליטנטית. מה שמחייב אותי כמובן מוסרית, לחלוק איתכם את המקום ואת התופעה. באם תיקלעו למקום בטובתכם או שלא, לא תצטערו. באחריות.
אם בארץ בימות החורף, אורך הערבים והלילות מעיק ולוחץ בחיפוש אחר תעסוקה כלשהי רוחנית או גשמית. בניו יורק המצוקה חריפה שבעתיים.
לשמחתי, בימים אלה ממש שעות כניסת ויציאת השבת חופפות לאלו שבארצנו הקדושה, מה שאומר שמייד בצאת השבת מתחילה תכונה רבתי ליציאה של תחילת השבוע. ותאמינו לי שבמדינות בהם ימי ראשון (להבדיל) הם המשך ישיר לבטלה ולרביצה של השבת הקדושה שלנו, החוויה מקבלת מימד אחר.
למרות שבאותה השבת באו לפי כמויות לא רעות של אוכל, כנראה בהשפעת האלכוהול שהתלווה אליהם, קיבתי התחילה להשמיע צקצוקי רעב טורדניים כבר כשעתיים לאחר שיצאה לה שבת המלכה.
בהצבעה חפוזה בינינו לבין זוג המארחים נפל הפור דווקא על מסעדה חלבית שלא ממש עשתה לי את זה. למרות שהייתי במיעוט קיוויתי לטוב ויצאנו לדרך.
כפי שניבא ורצה ליבי, במסעדה החלבית השתרך לו תור ארוך יותר מהתורים המפורסמים למנת בשר או פרוסת לחם בימי הרעב המפורסמים בבריה"מ. אופציית ההמתנה במשך ארבעים-וחמש דקות בקור המקומי, נפסלה פה אחד.
"טוב, אין מה לעשות" אמרתי כמשתתף בצערם "בואו, נוסעים לEstihana" הכרזתי בכובד-ראש, במאמץ להסתיר את שמחתי הרבה מהמצב החדש שנוצר בו אני, כמיעוט, כופה על הרוב מסעדה בשרית "כבדה" במוצאי שבת שבאה בעקבות שבת עמוסת קלוריות לעייפה.
כבר בהתחלה, השירות האדיב ניכר וראוי לשבח. לא תמצאו פה חבורה של חמישה עשרה "מתחזים" שמכלים את זמנם בירידה על מנת סושי אחת. ממש לא.
התכליתיות והמהירות שולטים במקום ביד רמה. מה שגם מתאים לקצב הכללי של העיר ניו-יורק. ספיד מטורף של סרט נע אנושי היוצא ובא בשערי המסעדה.
למנה ראשונה הזמנתי מרק Wonton שבתוכו שחו להם בחינניות ארבעה כיסוני בשר בגודל סביר פלוס. ואילו אשתי הלכה על מרק הירקות שלהם שהיה הדבר הכי נכון במקום הכי נכון ובזמן... נכון, הכי נכון.
החברים המארחים המקומיים ניגשו למלאכה כשהם כבר סגורים על המנות: מנת Jalapeno roll נדיבה. מנה אסתטית לעין ולחיך. שמונה פלחי סושי ברוטב חריף מנשוא. Salmon maki שאין צורך להכביר עליו במילים, רק לעצום את העיניים ולטעום.
למנה העיקרית הזמנתי Garlic steak בצורת צבירה Medium שהיה לכל הפחות בעובי פרסת היפופוטם בוגר. כל כך טעים היה רוטב השום הנלווה לסטייק שהייתי יכול ללא כל מאמץ לטחון עוד 250 גרם ממנו ולהמשיך להעלות אדי תענוג. למנה יוצאת הדופן הזאת נלווה אורז שהיה סתמי בעיניי, אבל למי איכפת מהאורז.
אשתי הזמינה Manhattan roll שהלך כנראה לאיבוד למלצרית מרוב התרגשות או לחץ, לכו תדעו. ואילו החברים שממול בחרוPan fried wonton, הגרסה החריפה והמטוגנת לכיסוני הבשר מהמרק שהונחו על השולחן בצירוף צרור גבעולי אספרגוס וירקות מאודים. לולא פשלת השכחה בהזמנה של אשתי הם היו מקבלים ממני מצוין פלוס.
על כל זאת, כולל שתיה כמובן תיהנו להוציא מכיסכם 84$ (כן, עבור ארבעה סועדים) כשהתשר כבר מגולם במחיר. אין טעם לנסות להמיר את המחיר בשער היציג, עוצמת החוויה פשוט תשכיח מכם את היכולות המתמטיות שלכם באותם רגעים של קורת רוח. לאלה מכם שממש מתעקשים על החוויה האורבאנית עד תומה, למסעדה שלוחה נוספת במנהטן ברחוב 79 מערב מס' 221.
Estihana restaurant & sushi
1217 avenue j (Between East 12 & 13th St.) Brooklyn, New York 11230
כשר למהדרין גלאט בהשגחת "קהלים כשרות-שע"י וועד הרבנים של פלטבוש"
משגיח צמוד במקום.
טלפון: 718-6671515
פקס': 718-677-9052
א': 12:00-23:00
ב'-ה': 11:00-23:00
ו': 11:00-15:00
מוצ"ש: משעה לאחר צאת השבת-1:00