אאא

נמצאים אנו בתוככי פרשיות השבוע הנפלאות, אשר מעבירות בפנינו את מאורעות תולדות ימי שחר ההיסטוריה, החל מבריאת העולם, דרך הדורות שמאדם ועד נח, ומנח ועד אברהם אבינו, ומשם לשאר אבותינו הקדושים, ותריסר השבטים – שבטי קה, שהיוו את הבסיס האיתן לאומתנו ולאמונתנו עד היום הזה.

הפרשיות נקראות ברציפות משבוע לשבוע, כך כמו חולפות להם ביעף תוך כדי פסוקי התורה – עשרות ומאות שנים במשך שבוע אחד... ובמשך כמה פרשיות בודדות כבר חצינו את שנת האלף...

העבודה שלנו בשבועות אלו היא רבה, ספר בראשית הוא ספר האמונה בבורא העולם, וזה הזמן לחזק בעצמינו את האמונה הבהירה בהשגחתו הפרטית, כי בורא העולם מנהיג ומנהל אותו בכל רגע ורגע, ו'בטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'.

בחיי היום יום מתעוררות לנו הזדמנויות ואתגרים רבים מאוד בתחומים הללו, הרבה מאורעות ומקרים שאינם מובנים לנו בעיניים הפשוטות שלנו - עיני בשר, ואנו נדרשים למצוא את התשובות מתוך התורה הקדושה.

אך מאידך גיסא כאשר אנו קוראים את הפרשיות הללו, לפעמים גם מתוכם מתעוררות לנו שאלות, ועלינו להעמיק ולהתבונן כיצד להגיע לבהירות בדרך האמת – דרך האמונה בכל תחומי החיים.

אודה ולא אבוש, כי כבר במקרה הרצח הראשון שאגב, אירע דווקא בין שני אחים – בין קין להבל – לא הרפתה ממני המצוקה, כיצד יתכן שיהיה "חוטא נשכר"? וכי אותו אח קם על אחיו להרגו, הוא יישאר חי בעולם, ודוקא הנעשק – נרצח?

• • •

וברוך השם שהאיר את עיני, וכאשר עסקתי בסוגיא זו בשבת האחרונה, הזדמן לידי חידוש נפלא של מרן ה"חתם סופר" זכר צדיק לברכה (רבי משה סופר – שרייבר, שנודע בכינוי זה על שם ספרו המפורסם, כיהן כראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים, הוא זכה לבסס את יהדות הונגריה-אירופה בהשקפה היהודית-אורטודוקסית, ואשר יום פטירתו חל בשבוע זה, כ"ה בתשרי, לפני מאה ושמונים שנה).

וכה דבריו הקדושים על סיפורם של קין והבל: כי דווקא כאן, בתחילת התורה, נתן לנו השם יתברך להראות את דרכי הנהגתו! התורה מציינת לשבח את מנחתו של הבל, "וישע ד' אל הבל ואל מנחתו", ולכאורה תמוה איזו תועלת הפיק הבל מצדקתו ומקבלת מנחתו? והרי תוך זמן קצר מאז הוא נהרג, מבלי להשאיר שם ושארית. ולעומתו קין אחיו, אשר לא שעה השם יתברך למנחתו, ואף לאחר שהרג את הבל אחיו, ניצל עד שבע דורות, ובינתיים הספיק לראות בנים לבניו, אלפים ורבבות, בוני עיירות ומדינות ועוד. היתכן?

ומבאר ה"חתם סופר" כי דווקא בכך באה התורה ללמדנו מוסר מאלף! כי לא חיי העולם והבליו הם תכלית האדם בעולמו, אלא העיקר הוא חיי הנצח, ההשגות הרוחניות אשר נשארות עם האדם – הם הם קנייניו האמיתיים אשר הוא לוקח אותם איתו אל בית עולמו! ולפיכך יש בעולם הזה רשעים שטוב להם, וזאת דווקא כדי לסיים את פירעון החוב אליהם, ולהאבידם מהעולם הבא הנצחי!

זאת ועוד, כל בני קין נאבדו במבול , בסופו של דבר לא נשאר להם שם ושארית בעולם, ואילו הבל זכה לנצח, הכיצד? כי הנה לאחר ק"ל שנה התגלגלה נשמתו ב-שת אשר ממנו הושתת העולם, ואחר כך נתגלגלה בנח, שהוא בנה את העולם מחדש אחר המבול, ואחר כך במשה רבינו עליו השלום, שבשבילו נברא העולם כל העולם, והוא מביא לכך סימוכין בפרפרת נאה: נ'ש'מ'ה' ראשי תיבות נ'ח ש'ת מ'שה ה'בל, ובכך זכה הבל לעולם הבא הנצחי והקיים באמת, וזו היא הטובה האמיתית שזכה לה אך ורק בזכות מעשיו הטובים.

הנה לנו דוגמא קטנה, שנתגלתה לנו כיצד הקב"ה מנהל את עולמו עם חשבונות עמוקים ונסתרים, על פי מעשיו הטובים של האדם. וברור ופשוט כי לנו הקטנים, בני תמותה, בשר ודם – אין לנו קצה של הבנה והשגה בקצות דרכיו של בורא העולם ומנהיגו – הקדוש ברוך הוא!

• • •

ישנו נושא נוסף בפרשת השבוע, שאמנם אינו הנושא המרכזי בפרשתנו פרשת נח – שהוא נושא המבול, אך אני רוצה לגעת בו מזויות קצת שונה. בפרשה מסופר על נמרוד, שהיה נינו של נח. הוא היה גיבור גדול שהגיע לכס המלוכה בארץ שנער, וניצל את מעמדו הרם בכדי להמריד את העולם נגד הקב"ה! נמרוד אכן 'הצליח' להשפיע על אנשים רבים, והתורה מציינת שאדם בשם "אשור" יצא מהארץ ההיא ובנה לעצמו עיר חדשה בשם נינוה. אם התורה מציינת שאשור בנה לעצמו עיר חדשה, כנראה שיש סיבה לדבר. אז הבה נתבונן, מה הוא הענין המיוחד שהיה בכך?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שימו לב כמה וכמה השלכות "מרחיקות לכת" קרו כתוצאה מכך. בספר יונה שקראנו בקשב רב בצהרי יום הכיפורים בהפטרת תפילת המנחה, ההפטרה עוסקת באנשי נינווה – העיר הגדולה, שהשחיתו את דרכם ונגזר על העיר שתיהפך. הקדוש ברוך הוא ריחם על נינווה ושלח אליה את יונה הנביא להזהיר את אנשיה שישובו מדרכיהם הרעים וייטיבו את דרכם – ולא: "עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת"! ואכן, אנשי נינוה זכו לקבל את נבואתו של יונה, שבו בתשובה, ובכך ניצלו מהגזירה.

נשאלתי לא פעם, מדוע זכו דווקא אנשי נינווה שהקב"ה ישלח להם במיוחד את יונה הנביא? יתכן והתשובה לכך היא משום שמי שבנה את נינווה היה אשור, עליו סיפרנו קודם לכן. הקב"ה שלח להציל את אנשי נינווה משום שהוא זכר לה את זכות מייסדה – אשור - שבנה את העיר לכבודו של הקב"ה - כנגד מלך שנער – נימרוד הרשע. שימו לב כיצד פעולה קטנה שאנו פועלים כיום, בכוחה להשפיע טובה גם בעוד אלפי שנים לאחר יותר.

אנו למדים מכך כי כל החלטה בכל רגע נתון שלנו, יכולה להשפיע על דורות רבים אחרינו. כל מעשה טוב וכל פעולה טובה יכולה לגרום לשינויים דרמטיים בעולם כולו. בכל מקום שאדם נמצא, הרי הוא נהנה מתוצאה של החלטה טובה שנעשתה בעבר, אולי אפילו לפני עשרות ומאות שנים. אבותינו ואבות אבותינו במעשיהם הטובים ובבחירתם הנכונה קבעו לנו גורלות.

בטוחני כי במבט נכון, כאשר נדע שגם אנו במעשינו חורצים גורלות, לבטח ניטיב לשקול בדעת ולבחור בטוב, וכך ניטיב עם עצמינו ועם הדורות הבאים אחרינו - לטובה.

שבת שלום וחודש מבורך