אאא

בקהילת הקודש מעז'יבוז', היה עשיר אחד שלא היה שלם עם הנהגת הבעל שם טוב, עם העשיר היה גר מלמד למדן ומשכיל, שגם הרחיק את עצמו מהבעל שם טוב. רצון הבעל שם טוב הקדוש היה, לקרב את המלמד אליו.

פעם אחת בליל שבת, חלם המלמד איך שהוא מטייל בעיר מעז'יבוז', וראה ארמון נאה ומהודר בכל הידור אפשרי. ותמה מאד על יופי הארמון, ולא שבעה עינו מלהביט ביופיו והדרו.

ככל שהרבה להביט, ראה יותר נפלאות בארמון, החומרי בנין מהם נעשה הבנין, יופי והדר המלאכות והציורים שבארמון, אשר לא נראה דוגמתו בכל העולם. וליבו ראה הרבה חכמה בכל הארמון, והוא הרגיש שהוא נמשך לארמון עד כלות הנפש ממש.

ואמר בליבו, אם כך בחיצוניות הארמון, בוודאי בפנימיותו הוא עוד יותר יפה ומהודר. הוא ניגש לחלון לראות את פנימיות הארמון, והנה הוא רואה את הבעל שם טוב הקדוש, וכל ה'חברא קדישא' (כך נקראו התלמידים המקורבים), מסובים על יד השולחן, והבעל שם טוב הקדוש אומר להם דברי תורה.

הוא מאוד התלהב ורצה להכנס לארמון, אך כשניסה ולהיכנס, דחף אותו המשרת, ולא הניח לו להיכנס פנימה, והוא מאוד הצטער על כך.

עם כל זה, בגלל גודל חשקו ורצונו לשמוע דבר ה', הוא עמד ליד החלון ושמע את כל דבריו הקדושים של הבעל שם טוב הקדוש, וכשהקיץ משנתו – ראה, והנה חלום.

התחיל לחזור על דברי התורה ששמע, והנה מתוק מדבש, וחזר עליהם פעמים שלש. אבל, בגלל שהיה עדיין בחצות לילה, הוא חזר לישון. כשקם בבוקר, נזכר בחלום.

הוא זוכר את החלום בבירור, אבל את הדברי תורה - הוא שכח לגמרי. מאוד הצטער על כך, עד שהיה ממש מבולבל מרוב צער, ולא ידע איך להתפלל.

בעת סעודת שחרית ישב בשולחן אצל אדונו העשיר - בצער. בעל הבית שהבחין בדבר, אמר אליו: "מה יום מיומיים, אם חלם למעלתו איזה חלום לא טוב, נטיב את החלום, בפני שלושה מאוהביו", והמלמד - לא ענה לו.

המלמד חשב ללכת לבעל שם טוב הקדוש, אך זכר את ההרחקה שהרחיק אותו המשרת בחלום, ונתיירא מאוד פן כך יהיה במציאות, הספיק לו החרפה והביזיון שהרגיש בחלום, והיה כל יום השבת בצער גדול מכך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעת סעודה שלישית, ציווה הבעל שם טוב: לכו לבית הנגיד הידוע, וקראו לי את ה"מלמד" שיבוא לכאן. הדבר היה לפלא גדול בעיני תלמידי הבעל שם טוב.

השליח הגיע את המלמד, ואמר לו: הבעל שם טוב קרא את "מעלתו" שיבוא אליו! מיד דילג המלמד על השולחן, ורץ כמו משוגע אפילו בלי הבגד העליון.

כאשר הגיע לשם, שמע את כל אותם הדברי תורה ששמע בלילה בחלום, ומיד נתעלף. כאשר התעורר מעלפונו, אמר לו הבעל שם טוב בבדיחותא: "אם היתה שומע דבר חדש היית מתפעל ממנו כל כך, והיית מתעלף, אבל, אין זה דבר חדש לך, כי כבר שמעת את זה בלילה".

הבין המלמד, כי דבר ה' הוא זה, ומאז נתקרב לבעל שם טוב הקדוש בכל ליבו ונפשו, ונעשה צדיק גמור. 

(מבסוס על פי "שבחי הבעל שם טוב" מעשה כ').