הטור השבועי

כשעכבר פוגש חור // הרב בן ציון נורדמן

"לאו עכברא גנב, חורא גנב". כלומר, אין להטיל את האשמה על העכבר שגנב את התבואה, כי האשמה מוטלת על כך שהיה שם חור... החור 'הזמין' את הגנב, 'פירצה קוראת לגנב', כי עכבר כמו עכבר, היכן שיש חור – הוא נכנס... (טור)

הרב בן ציון נורדמן | כיכר השבת |
כותב השורות (צילום: אבי רביבו)

1.

פרשת השבוע עוסקת בעיר סדום, שעל אנשיה נאמר שהיו רעים וחטאים. לא בכדי, עד עצם היום הזה, המושג "חוקי סדום" הפך לשם נרדף לשלטון בלתי מוסרי ואי צדק חברתי.

חוקי סדום היו האנטי-תזה של הצדק והיושר, מעין הפוך על הפוך של ההיגיון הישר והבריא. הנה דוגמא (ע"פ המדרש ) : בין שני אנשים נוצרה קטטה. אחד הניצים הרים את ידו והכה בחוזקה על פניו של חברו. מיהרו שניהם לבית המשפט. השופט מקשיב בקשב רב לשני הניצים, שומע את סיפורו של כל אחד מהם, חוכך בדעתו ו... הנה ההכרעה: "המוכה ישלם למכה 10,000 שקלים". המוכה נזעק, הייתכן? גם חטפתי מכות וגם אשלם??? ובכן, הנה ה'נימוקים': "האדם שהכה אותך, היה צריך להרים את ידו... להכות בפניך... אין זו טרחה קלה כלל וכלל... אתה נדרש לשלם על כך דמי טירחה..." כתב השופט בפסק דינו ה'מנומק'...

קם המוכה ממקומו ורץ הישר לדוכן השופטים. לפני שמישהו הספיק לעצור בעדו, ניגש לעבר השופט וסטר על פניו בחוזקה --- "מה אתה עושה???" הזדעק השופט ההמום ממרום כסאו. וה'נתבע' משיב לו מנה אחת אפיים... "כעת אתה חייב לי 10,000", ממשיך 'הנתבע': "אבקש שתעביר אותם ישירות לחשבון הבנק של זה שהיכה אותי"...

2.

לוט, בן אחי אברהם, מגיע לגור בעיר סדום. לאחר הפרידה הכתובה בפרשה הקודמת, מגיע לוט אל העיר הגדולה. ביום שהוא מגיע להתגורר שם, ממנים אותו בני העיר לשופט.

שאל הרב יעקב גלינסקי - שהיה ממקימי הישיבה בחדרה בשנים שעברו עוד לפני קום המדינה - איך יכול להיות שדווקא כאשר הגיע לגור בעיר שופט מסוגו של לוט, איש ישר ונקי כפיים, שהיה חי עם סמל הצדק אברהם אבינו ולמד ממעשיו, דווקא כאשר הוא מתמנה לשופט, מתקבלת ההחלטה על "הפיכת סדום". האם לוט כשופט לא יצליח לשפר ולשנות את מעשיהם הקלוקלים של בני העיר?

מספר הרב גלינסקי מעשה שארע לו עצמו, בעת ששירת בצבא הרוסי. בעת לכתו ברחוב, עצר אותו לפתע קצין ופקד עליו להראות את תעודותיו. הרב גלינסקי פשפש בכיסיו, וגילה שהתעודות אינם נמצאות עליו, (בימי המלחמה היו כולם חייבים לשאת עמם לכל מקום את תעודותיהם).

משהבין הקצין שלאיש העומד מולו אין תעודות, פקד עליו להתלוות עמו לתחנת המשטרה, שם צפוי לו עונש. הרב גלינסקי לא היסס ושאל את הקצין: "2 רובלים זה בסדר?". הקצין רתח מזעם. "כעת תיענש גם על כך שניסית לשחד אותי". מיהר הרב גלינסקי ושאל: "5 רובלים זה בסדר?".

הקצין הביט ימינה, ואחר כך הביט שמאלה, לקח את ה-5 רובלים והסתלק מהמקום... (כנראה שהיום בתקופת ההסרטות וההקלטות, זה היה קצת יותר מסובך...)

"רוצים לדעת למה סדום נחרבה?", אמר הרב גלינסקי, "כיוון שהגיע לגור בעיר שופט שלא לקח שוחד--- הדרך היחידה להתמודד עם עיוות החוק - זהו שוחד. כאשר השופט לא לוקח שוחד מחד, ומאידך פועל לפי החוקים המעוותים, העיר לא יכולה להמשיך להתקיים. היא חייבת להתהפך---

3.

השבוע פורסם על שפל נוסף ברמת האמון שנותן הציבור במערכת המשפט בישראל, והיא כנראה הרמה הנמוכה ביותר מאז ומעולם – כלל לא משנה הסיבה או הסיבות, סיפור רודף סיפור ופרשיה רודפת פרשיה, אך ברור מעל לכל ספק שהשיטה אינה 'עובדת', כך זה כאשר חלק מהחוקים נקבעים לפי גחמותיהם של פוליטיקאים בעלי אינטרסים רבים מגוונים ומתחלפים, כך גם הפקידים הממונים אינם פועלים לפי חוקי היושר והצדק האבסולוטיים – המבוססים על המשפט היהודי , אנו מאמינים כי התורה היא הבסיס לכל מערכת הטבע והעולם, והעולם בנוי ומושתת לפי כללים אלו. כל שיטה אחרת, סופה לכישלון!

חז"ל לימדו אותנו: "לאו עכברא גנב, חורא גנב". כלומר, אין להטיל את האשמה על העכבר שגנב את התבואה, כי האשמה מוטלת על כך שהיה שם חור... החור 'הזמין' את הגנב, 'פירצה קוראת לגנב', כי עכבר כמו עכבר, היכן שיש חור – הוא נכנס...

4.

החל מסוף השבוע הקודם, בתאריך ז' במרחשוון, מוסיפים אנו תושבי ארץ ישראל, (תושבי חו"ל עדיין לא התחילו, הם ממתינים ל'זמן התקופה' בתאריך ח' בכסליו), בתפילת העמידה, את הבקשה החשובה: "ותן טל ומטר לברכה". ותודה להקב"ה, מיום חמישי שעבר, היום בו החלנו לבקש על הגשמים, החלו ב"ה גשמי ברכה. לצערנו בשבוע זה חזרנו לקיץ ...

חז"ל אומרים שישנם שלושה מפתחות שהקב"ה לא מסרן בידי שליח, אלא הוא עצמו כביכול מחזיק ב"שאלטר". אחד מהמפתחות האלו, כפי שאומרת הגמרא במסכת תענית, זהו מפתח גשמים.

השנים האחרונות לא היו שנים קלות. גשם הוא מצרך נחוץ מאוד באזורנו, וממש לא מובן מאליו. המפתח נמצא למעלה. כל שעלינו לעשות הוא לשאת תפילה עמוקה ליושב בשמיים שיחוס עלינו וימטיר עלינו גשם של ברכה שלום והשקט.

בדיוק השבוע כתב לי חבר משפט עצוב: "לצערנו גשם בחורף נחשב למשהו כמעט חריג, אבל טפטופים וגשם של טילים נחשבים כמעט לשגרה"... למרבה הצער, בעת הורדת טור זה לדפוס המצב הביטחוני סוער, בדרום הארץ ובגוש דן, אנו משתתפים בצערם של עם ישראל הנתונים בצרה, ושותפים בתקוה הגדולה כי עד פרסום הטור כבר נזכה לשלום ושלווה השקט ובטח .

חורף בריא

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר