כתב האישום עליו הכריז אמש (חמישי), היועץ המשפטי לממשלה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עדיין לא הוגש לבית המשפט, וייתכן שגם לא יוגש בזמן הקרוב לאור התהליכים המשפטיים שנדרשים כדי להסיר את חסינותו במידה והוא יבקש אותה.
החסינות
לראש הממשלה, כמו לכל חבר כנסת, אין חסינות אוטומטית מפני העמדה לדין, אך הוא זכאי לבקש אותה בתוך 30 יום מעת קבלת ההודעה על ההחלטה להעמידו לדין. נתניהו הכריז בעבר כי לא יבקש חסינות, הן בשל רצונו להגיע לבחירות כמי שבטוח בחפותו ולהפוך אותן ל"משפט ציבורי".
במידה והוא כן יחליט לבקש את החסינות, לנתניהו יהיה זמן נוסף. הדיון בנושא החסינות אמור להיערך בוועדת הכנסת, אך עניינו של נתניהו לא יכול לעלות בעתיד הקרוב בגלל הפלונטר הפוליטי: כל עוד לא הוקמה ממשלה ואין כל הסכם קואליציוני - לא הוקמה ועדת הכנסת, שהיא הגוף שאמור לדון בכפוף לאישור מליאת הכנסת בחסינות ראש הממשלה.
ההערכה היא שהבחירות יתקיימו בעוד כארבעה חודשים וגם אם תהיה אז הכרעה, הקמת הממשלה תיקח אף היא זמן כך שנתניהו צפוי להרוויח חצי שנה נוספת.
אפשרות נוספת מדברת על כך שהיועץ המשפטי של הכנסת יקבע שוועדה אחרת ("הוועדה המסדרת" הפועלת בינתיים) או מליאת הכנסת עצמה יכולות לדון בחסינות. עד כה, במקרה של שר הרווחה שהתפטר, חיים כץ, נקבע שרק ועדת הכנסת רשאית לדון. גם נושא זה עשוי להגיע להכרעת בג"ץ.
התפטרות ופרישה
בעבר היו דיווחים כי לנתניהו הוצע לפרוש מתפקידיו הציבוריים בתמורה לסגירת התיקים נגדו, אך על פי אותם דיווחים נתניהו התנגד לכך בחריפות כשהוא טוען לחפותו המלאה.
מבחינת נתניהו, פרישה כעת תהיה סוג של הודאה באשמה או כניעה למה שהוא מכנה מאבק אישי כנגדו. ההערכות הו שנתניהו אינו צפוי לפרוש מרצונו מבית ראש הממשלה.
ניסיון להקמת ממשלה
כעת על פי החוק, לאור כישלונו של גנץ להקים ממשלה, אנו נמצאים ב-21 הימים בהם חברי כנסת יכולים לנסות להקים ממשלה בטרם נלך לבחירות שלישיות בתוך שנה. כעת בשל כתב האישום, היועמ"ש אביחי מנדלבליט צפוי להידרש לשאלה אם השינוי במצבו המשפטי של ראש הממשלה, אשר הפך מחשוד לנאשם, גורם לכך שלא יוכל להרכיב ממשלה כלל.
אותה שאלה תתעורר אם נתניהו ינצח בבחירות הנוספות ויהיה במצב בו הנשיא יוכל להעניק לו את המנדט שוב להקמת ממשלה.
כבר כעת מצהירים גורמים פוליטיים שיעתרו כנגד האפשרות שנתניהו המואשם בפלילים יקים ממשלה. עד כה היה נתניהו רק בחזקת חשוד ולא הייתה מניעה שיקים ממשלה.
חוק יסוד הממשלה קובע כי ראש הממשלה זכאי להמשיך בתפקידו עד פסק דין סופי. מאידך, בית המשפט העליון, כמו היועץ המשפטי לממשלה, מעולם לא ניצבו בפני אתגר אחר - האם ראש ממשלת מעבר שגם צפוי לעמוד לדין בעבירות שחיתות שיש עמן קלון, רשאי מראש להקים ממשלה ואו ליזום בחירות חדשות?
הדחה בבג"צ
על נתניהו מרחף איום נוסף, הנושא צפוי להגיע גם לפתחו של בג"ץ. בית המשפט יצטרך להתמודד עם הטענה כי על "הלכת דרעי-פנחסי", שאוסרת על שרים וסגני שרים להמשיך לכהן בעת שמוגש נגדם כתב אישום יש להדיח את נתניהו. איסור כזה אמנם לא חל על ראש ממשלה, אבל מכיוון שהעמדה לדין של ראש ממשלה מכהן מעולם לא עמדה לביקורת בג"ץ - הוא עשוי להידרש לעסוק בסוגיה ואולי לטעון כי יש להדיח את ראש הממשלה בשל כתב האישום.
נתניהו עדיין לא הכריז על צעדיו באופן ברור מלבד דבריו אתמול כי הוא מתכוון להיאבק: "אני לא אתן לשקר לנצח. אמשיך להוביל את המדינה לפי החוק, בדיוק כפי שכתוב, אמשיך להוביל את המדינה באחריות, במסירות, תוך דאגה לביטחון ולעתיד של כולנו. למען המדינה - צריך לחקור את החוקרים".