אאא

היום י"ט כסליו חוגגים בחסידות חב"ד את שחרורו של האדמו"ר הזקן מהכלא הרוסי בו הושם לאחר שהולשן עליו כי הוא מעביר כספים לעניי ארץ ישראל. ביום זה נוהגים חסידי חב"ד לערוך התוועדויות בהן מנגנים בין היתר חלק מניגוניו של האדמו"ר הזקן כחלק מסדר הניגונים.

בחסידות השתמרה מסורת על עשרה ניגונים שהוא זה שחיברם לפני כ-200 שנה. על פי המסורת החב"דית, עשרת הניגונים "מכוונים" ומדויקים ביותר ורומזים לעניינים נעלים בעולמות עליונים ומשמשים כסגולה מיוחדת למי שמנגן אותם להתעוררות תשובה ודביקות הנשמה.

בחב"ד יש נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי, אלא רק בזמנים מסוימים ובמיוחד ניגון הארבע בבות שזוכה להתנגן בזמנים מיוחדים בלבד.

לפרויקט צירפתי שיר נוסף שאינו מתוך עשרת הניגונים אך הוא חלק בלתי נפרד מי"ט כסליו. בהתוועדויות חג הגאולה שרים החסידים גם את ניגון 'פדה בשלום נפשי' שאמנם הולחן מאוחר יותר, אך מתקשר לחגיגות השחרור של האדמו"ר הזקן ממאסרו.

ניגון ארבע בבות

ניגון הארבע בבות הוא הניגון החשוב ביותר בקרב חסידי חב"ד. על פי המסורת, את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, המגיד ממעזריטש ולאחר התמנותו לרבי שיפרו.

לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים על פי המסורת לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. בחב"ד מסבירים כי כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים, דוגמת חתונות, חגים או י"ט כסלו.

בחב"ד נהגו גם לנגן קודם הניגון את "ניגון ההכנה" ולאחריו נהגו במקומות רבים לשיר את השיר ברוסית "ניע זשוריצי כלופצ'י".

האזינו לביצוע של הארבע בבות בידי נגן הקלרינט חיליק פרנק מתוך פרויקט 'צמאה' בהפקתו של נאור כרמי:

קלי אתה

אחד הניגונים הכי מוכרים של האדמו"ר הזקן, כזה שמושר בכל תפוצות ישראל בעיקר בעת אמירת ההלל. בחב"ד נוהגים לשיר אותו גם בליל הסדר בעת החזרת היין מכוסו של אליהו לבקבוק.

האזינו לביצוע של השיר מתוך האלבום "צמאה 2" בביצועו של רמי קליינשטיין. עיבוד והפקה: נאור כרמי:

בני היכלא 

בני היכלא הינו פיוטו של האריז"ל (שמו - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של הפיוט) המנוגן בשבת בשעת סעודה שלישית. מקובל במסורת אצל חסידי חב"ד שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, אך יש אומרים שמחברו היה החסיד ר' הלל מפאריטש שנפטר לפני כמאה וחמישים שנה.

האזינו לביצוע של הרב יאיר כלב:

אבינו מלכנו

ניגון המיוחס לאדמו"ר הזקן, המושר גם בימים הנוראים בעת אמירת 'אבינו מלכנו'. ניגון זה מתייחד בכך שכופלים בו את המילים הראשונות, למרות שבחב"ד נהוג להקפיד מאוד לא לכפול את מילות התפילה כמנהג החזנים.

לניגון יש גם נעימת כיסופין יפיפייה שהפכה עם השנים לחלק בלתי נפרד מהשיר.

האזינו לביצוע של 'אבינו מלכנו' על ידי אברהם פריד. עיבוד: אברימי גור-ארי:

קול דודי

ניגון 'קול דודי' אף הוא מיוחס לאדמו"ר הזקן. הוא נחשב לאחד הניגונים שייחוסם לאדמו"ר הזקן יותר מדויק.

האזינו ל'קול דודי' בביצועו של אביתר בנאי מתוך פרויקט 'צמאה' בעיבודו של נאור כרמי:

ניגון דביקות שבת

ניגון דבקות מיוחס לאדמו"ר הזקן. בניגון זה התפללו בדביקות והתלהבות עצומה על פי המסורת בחב"ד, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ בכל שבת קודש כשהתפללו ביחידות.

לניגון זה כמה גרסאות שאף שונות מעט מהכתוב בספר הניגונים של חב"ד. 

האזינו לביצועו של אהרן פרוכטמן לניגון העתיק. עיבוד: עדי נתנאלי:

כאייל תערוג

כאייל תערוג המיוחס לאדמו"ר הזקן הוא ניגון שהוא יותר תנועה מוזיקלית וצעקת תפילה מאשר שיר כפי שאנו רגילים לשמוע בדרך כלל. 

האזינו ליונתן רזאל מבצע את הלחן מתוך פרויקט צמאה בעיבודו של נאור כרמי:

ניגון דביקות והכנה לראש השנה

למרות שזהו אחד הניגונים שיותר ברור שמקורו הוא באדמו"ר הזקן הוא פחות מוכר לציבור הרחב. את ניגון דבקות לראש השנה נוהגים לנגן בחב"ד בתוך תפילות ראש השנה ויום כיפור ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם התקיעות בשתי הימים של ראש השנה.

האזינו לביצוע פסנתר של ישיבת כינור דוד:

ניגון צאינה וראינה

ניגון דביקות אותו היה מנגן אדמו"ר הזקן. שם הניגון לקוח מהפסוק בשיר השירים (פרק ג' פסוק י"א): "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו גו'".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

האזינו לביצוע של לב לייבמן עם חליל בארוק:

ניגון לכה דודי

ניגון זה הוא מהפחות מוכרים מניגוניו המכוונים של האדמו"ר הזקן ואף לא הצלחתי למצוא שום ביצוע מוקלט שלו ברחבי הרשת. אשמח אם בקרב חסידי חב"ד ישנו ביצוע מוצלח לניגון. 

בינתיים זו גרסת הפסנתר שלי על פי התווים בספר הניגונים, מקווה שהיא אכן משקפת את רוח השיר.

 

פדה בשלום נפשי

ואי אפשר בי"ט כסליו בלי ניגון פדה בשלום נפשי. על פי המסורת החב"דית, בשעה שבאו להודיע לאדמו"ר הזקן על שחרורו מהכלא, הוא אחז במילים "פדה בשלום נפשי" שבפסוק י"ט בפרק נ"ה בתהלים.

יש אומרים שהשיר הולחן על ידי חסידי האדמו"ר האמצעי, ויש אומרים שהוא אף הולחן מאוחר יותר. תחילת הניגון שקטה ורגועה כשלבסוף במילים "ואני אבטח בך" הופך השיר לניגון שמחה ממלא בהתלהבות. 

האזינו לביצוע של הזמר מיכאל אזולאי ליצירה. עיבוד: דוידי נחשון: