אאא

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה חלקית ערעור שהגישו שני נושים על כך שנאמן בפשיטת רגל דחה את תביעות החוב שהגישו על סמך פסק דין שקיבלו נגד החייב בהיעדר הגנה. השופט אריאל חזק קבע כי הנאמן אמנם היה רשאי "להציץ מעבר לפרגוד" ולבדוק האם בית המשפט היה מגיע לתוצאה שונה לו החייב היה מנהל הליך מלא, אך לא הסכים עם התוצאה אליה הגיע ולפיה לא היה מחויב בפיצוי. השופט קבע כי בהתחשב במעשיו של החייב, שביצע הונאת נדל"ן שהסבה נזקים שונים לנושים, מגיעים להם פיצויים חלקיים. התוצאה היא שתביעות החוב שלהם אושרו חלקית בסך של כ-155 אלף שקל והנאמן חויב ב-7,000 שקל הוצאות.

החייב, שהורשע ונשלח לשנתיים מאסר בפועל עקב הונאת נדל"ן שביצע ב-2004, הוכרז כפושט רגל ב-2008. בעקבות זאת הגישו שניים מנפגעי הפרשה תביעות חוב שהתבססו על פסק דין שניתן בתביעה שהגישו נגדו לפיצויים על נזקים שנגרמו להם. פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה משום שהחייב לא שיתף פעולה, ובמסגרתו הוא חויב לפצות אותם בכ-1.3 מיליון שקל.

אלא שהנאמן דחה את תביעות החוב של שני הנושים בטענה שמדובר בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה ולו החייב היה משתתף בהליך היו לו טענות הגנה טובות שהיו מובילות לדחיית התביעה. מכאן, החליט הנאמן שאין מקום לגבות מהחייב את סכום פסק הדין תוך פגיעה בנושים האחרים שלהם תביעות חוב מוצדקות.

בערעור שהגישו הנושים על החלטת הנאמן נטען בין היתר כי הוא למעשה ביטל פסק דין של בית משפט ללא אישור וללא סמכות. לדבריהם, הנאמן רשאי "להציץ מעבר לפרגוד" ולבחון את פסק הדין רק כשיש ראיות לכך שהושג מתוך קנוניה או מרמה עם הנושים – ובמקרה הנוכחי זה לא העניין.

שני מצבים עיקריים

כונס הנכסים הרשמי תמך בעמדת הנאמן אך השופט אריאל חזק החליט לקבל את הערעור באופן חלקי. השופט ציין כי נאמן אכן רשאי לערוך "הצצה מעבר לפרגוד" כדי לוודא שתביעת החוב מוצדקת.

השימוש בסמכות זו ייעשה בשני מצבים עיקריים: כאשר יש חשש שאין בסיס לחיוב החייב. למשל, כשפסק הדין ניתן על רקע קנוניה שנועדה להבריח נכסים. המצב השני הוא כאשר לחייב היו טענות הגנה טובות נגד החוב אך הן לא נבחנו בבית המשפט. מתן פסק דין בהיעדר הגנה – כפי שניתן למערערים – הוא מקרה מובהק שכזה. לכן, הנאמן בהחלט היה רשאי לבדוק מה עמד מאחורי פסק הדין.

עם זאת, השופט לא סבר שהנאמן צדק כשדחה לחלוטין את תביעות החוב. השופט ציין כי הבסיס להגשת התביעה הנזיקית היה הונאת נדל"ן רצינית שבגינה הורשע החייב ונשלח למאסר, ובנסיבות המקרה היא הסבה לנושים נזקים כלכליים ואחרים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לאחר בחינת טיעוניהם השונים של הנושים בהקשר זה, השופט מצא כי שניהם זכאיים לפיצויי עגמת נפש, החזר על הפסד ימי עבודה והוצאות על ניהול הליכים משפטיים שהתקיימו סביב ההונאה.

לאחר בחינת עלויות הנזקים והפחתת סכומים שהספיקו לגבות מהחייב בהוצאה לפועל, הורה השופט לקבל את תביעות החוב של הנושים בסכום של כ-155 אלף שקל וחייב את הנאמן בהוצאות משפט של 7,000 שקל.  

  • הנאמן: עורך דין אריק אמיר 
  • יתר שמות באי הכוח לא צוינו

עו"ד ראובן וייס עוסק/ת ב- הוצאה לפועל

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"