אאא

השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד מבימ"ש השלום בנצרת קיבלה את תביעתו של צעיר שנדקר והוכה על ידי ארבעה גברים מחוץ למועדון ה"פלאג ליין" בנצרת עילית, בהם בעל המועדון, והורתה לארבעה לשלם לו כ-50,000 שקל.

האירוע התרחש באפריל 2016, כאשר התובע יצא לבלות במועדון במוצאי שבת. סביב חצות, לגרסת התובע, הוא נקלע לויכוח עם בנוגע למקום ישיבה לו ולחבריו. לאחר מכן, הוא התבקש לצאת אל מחוץ למועדון, שם החל עימות מילולי חריף בינו לבין עובדים המועדון.

התובע המשיך וטען כי בשלב מסוים אחד מהם הוציא סכין ודקר אותו פעמיים בעכוז. לאחר מכן תקפו אותו שלושת הנתבעים הנוספים בבעיטות ובאגרופים, ובהמשך הנתבע השני דקר אותו שלוש פעמים נוספות בפלג גופו העליון. משם הוא הובהל אל בית החולים "המשפחה הקדושה", ובהמשך הועבר ל"רמב"ם" עם פצעי דקירה במקומות שונים ושבר בידו.

שניים מהנתבעים (בעל המועדון ואחיו) טענו כי התובע עשה שימוש בסמים בתוך המועדון והטריד בחורה, ועקב כך הוצא אל מחוץ למועדון, שם הוא היה מעורב בקטטה עם אנשים אחרים.

הנתבע השני – זה שלטענת התובע דקר אותו – טען כי שהה באילת באותו זמן, וכן כי הוא שומר שבת, כך שלא ייתכן שהספיק להגיע לנצרת במוצאי שבת.

בהיבט הפלילי, יש לציין, נגד הנתבעים נפתח תיק חקירה אולם בסופו של יום נסגר בשל חוסר ראיות.

ניסה להתחמק מהמשטרה

לאחר שעיינה בראיות ובעדויות, השופטת נאשף-אבו אחמד הגיע למסקנה שהתובע הוכיח ברמה הנדרשת במשפט האזרחי שהנתבעים הם אלה שתקפו אותו. בהקשר זה השופטת הבהירה כי סגירת התיק הפלילי לא חוסמת את דרכו של אדם שטוען כי הותקף לתבוע בגין עוולה אזרחית, שם נדרשת רמת הוכחה נמוכה יותר.

השופטת ציינה שגרסת התובע היתה אמינה, מפורטת ועקבית ביחס למעשי כל אחד מהנתבעים, ואף נתמכה בהודעות שגבתה המשטרה משני חברים שלו (למעט הבדלים זניחים), שזיהו את הנתבעים בתמונות מהפייסבוק.

להבדיל מכך, את עדויות הנתבעים כינתה השופטת "בלתי מהימנות בעליל", תוך שהצביעה על שורה של סתירות. כך למשל, תחילה טענו שכלל לא יצאו מהמועדון, אך בשלב מאוחר יותר בעל המועדון הודה שיחד עם הנתבעים הנוספים הוציא את התובע מהמועדון. בעל המועדון לא ידע למסור אף פרט מזהה על אותה בחורה שהתובע הטריד כביכול, ואף סיפר שחברו (הדוקר) עבד לפעמים במועדון בסופי שבוע.

השופטת ציינה עוד כי התנהגותו של הדוקר - שניסה להתחמק מחקירת משטרה עד שנעצר לבסוף בתל-אביב בעקבות תלונת שכנים על רעש - לא מוסיפה לאמינותו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בהמשך ניגשה השופטת לסוגיית מידת אשמו התורם של התובע, והחליטה להטיל 30% מן האחריות על התובע, היות שהודה במהלך חקירתו שהוא זה שהחל את הקטטה לאחר שסטר לאחד הנתבעים בפניו. לפי השופטת, התנהגות זו כמובן אינה מצדיקה את אלימות הנתבעים, אולם יש להטיל על התובע חלק מן "האשמה המוסרית" לליבוי היצרים.

את נזקי התובע, בעיקר "כאב וסבל", העריכה השופטת ב-60,000 שקל. בניכוי "אשמתו", הפיצוי עמד על 42,000 שקלים. בנוסף, הנתבעים ישלמו שכ"ט עו"ד בסך 8,400 שקל, והוצאות משפט.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד בוריס סברדליק עוסק/ת ב- נזיקין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"