בעוד שהאדם הממוצע נהנה ושמח להיות מוקף בידידים רבים, מחקר מגלה כי אנשים עם מנת משכל גבוהה יותר מסתפקים דווקא בכמות קטנה של אנשים שיסובבו אותם.
פסיכולוגים מלונדון וסינגפור הם מחברי המחקר המסקרן הזה שפורסם בכתב העת הבריטי לפסיכולוגיה והם ביקשו לגלות כיצד חברות משפיעה על הסיפוק בחיים ועל תחושת האושר הכללית.
על פי נתונים מסקר ארוך טווח שנערך בקרב 15,000 מבוגרים בני 18-28, המדענים הבחינו בשתי מגמות עיקריות: ראשית, תושבי העיר היו בדרך כלל פחות מאושרים מאלו אשר מתגוררים באזורים כפריים. שנית, אנשים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהחיים המתרחשת בעקבות הגברת האינטראקציות החברתיות.
החוקרים נתמכו ב"תיאוריית האושר של הסוואנה" כדי לגבות את מחקרם, שממצאיו נעוצים באדם הקדמון ובאורח החיים של הציידים שהיו חיים בשבטים, שהרבה יותר דומה לחיים בעיירות קטנות מאשר בערים גדולות. "מצבים ונסיבות שהיו מגדילים את שביעות רצון חיי אבותינו בסביבת משפחתם, עשויים להגביר את שביעות רצוננו בחיים כיום", הם כתבו.
היה גם ממצא אחד מרכזי במחקר: אנשים אינטליגנטים מאוד הפכו לפחות מרוצים ככל ששהו יותר זמן עם חברים.
"השפעת צפיפות האוכלוסייה על שביעות רצון החיים הייתה אפוא גדולה פי שניים אצל אנשים עם IQ גבוה מאשר אצל אנשים עם מנת משכל נמוכה", כתבו. ו"אנשים אינטליגנטיים יותר היו למעשה פחות מרוצים מהחיים אם הם היו בקשרים עם חבריהם בתדירות גבוהה יותר".
בוושינגטון פוסט נכתב: "הממצאים כאן מרמזים (וזה לא מפתיע) שבני אדם עם יותר אינטליגנציה ויכולת להשתמש בה, נוטים פחות לבזבז זמן רב בחברתיות, כיוון שהם מתמקדים במטרה אחרת לטווח ארוך יותר".
אז בפעם הבאה שמישהו עולב בכם על כמות הידידים הנמוכה שלכם, הראו לו את המחקר הזה.