לאחרונה חשפו כמה גופי מחקר בארה"ב את 'התמונות החדות ביותר שצולמו עד כה' של פני השמש, התמונות חשפו תופעה שהמדענים הכירו בעיקר מהתחום התאורטי: מערבולות זעירות המתפתחות במפגש שבין אזורים מגנטיים לבין זרמי הפלזמה (גז המכיל חלקיקים טעונים) המקיפים אותם. חלק מהמבנים שנצפו משתרעים על פני עשרות קילומטרים בלבד, ממדים זעירים ביחס לגודלה העצום של השמש.
התיעוד יוצא הדופן התקבל באמצעות טלסקופ השמש דניאל ק. אינווי, המוצב באי מאווי שבהוואי ונחשב לגדול מסוגו בעולם. הטלסקופ, שמצויד במראה בקוטר ארבעה מטרים, צילם באפריל 2025 אזור פעיל בקרבת כתם שמש. בעזרת מצלמה מהירה הצליחו החוקרים להבחין בפרטים בגודל של כ-19 קילומטרים בלבד.
בתמונות הופיעו פסים כהים ומבנים מעוקלים בשולי אזורים שבהם מרוכז שטף מגנטי. צפייה ברצף הצילומים הראתה כי המבנים מתפתחים ומתגלגלים באופן המזכיר גלי ים הנשברים סמוך לחוף.
החוקרים הסיקו כי מדובר ב"אי יציבות קלווין-הלמהולץ", תופעה שנוצרת כאשר שתי שכבות של נוזל או גז נעות זו לצד זו במהירויות שונות. היא מוכרת מזרמי מים, מעננים בעלי מראה גלי ואף מאטמוספרות של כוכבי לכת, אך זו הפעם הראשונה שבה התקבל אישור תצפיתי ברור לקיומה בפוטוספרה, השכבה הנראית של השמש.
בסך הכול ניתחו המדענים 47 מערבולות, שגודלן נע בין כ-25 ל-170 קילומטרים. המרחק הטיפוסי ביניהן עמד על כ-65 קילומטרים, ומהירות תנועתן נעה בין 0.67 לשלושה קילומטרים בשנייה. הדמיות מחשב של הפלזמה והשדות המגנטיים הציגו מערבולות דומות בצורתן ובתנועתן, וחיזקו את ההערכה באשר לזהות התופעה.
למרות ממדיהן הקטנים, המערבולות עשויות למלא תפקיד חשוב בתנועת החומר והאנרגיה בשמש. לדברי החוקרים, הן מערבבות בין פלזמה ממוגנטת לפלזמה חלשה יותר מבחינה מגנטית, ומשפיעות על קווי השדה באופן שעשוי להעביר אנרגיה לשכבות העליונות של האטמוספרה הסולארית.
הממצא עשוי לספק רמזים לפתרון אחת השאלות הגדולות בחקר השמש: כיצד העטרה שלה מגיעה לטמפרטורה של מיליוני מעלות, בזמן שהפוטוספרה שמתחתיה חמה הרבה פחות ומגיעה לכ-5,500 מעלות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי עדיין לא הוכח שהמערבולות מעבירות כמות משמעותית של אנרגיה כלפי מעלה.
התגלית, שפורסמה בכתב העת המדעי Nature, עשויה לתרום בעתיד גם להבנת התפרצויות שמש, פליטות מסה מהעטרה ומזג האוויר בחלל, העלול להשפיע על לוויינים, מערכות תקשורת ורשתות חשמל בכדור הארץ.
0 תגובות