אאא

הערב, ליל ט' בשבט, בשנת תרכ"ה - לפני 155 שנים, הלך לעולמו הגאון רבי יהוסף שוורץ, גדול חוקרי ארץ ישראל, המצוטט רבות בספרי גדולי ישראל אחריו.

הרב יהוסף שוורץ, נולד בגרמניה, למד תורה בישיבה ואחר-כך למד באוניברסיטה ורכש השכלה בגאוגרפיה, אסטרונומיה ושפות. בשנת 1829 שִרטט את מפת ארץ ישראל בעברית וגרמנית, במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגאוגרפים של תקופתו.

במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ, גבולות המקובלים ברובם גם כיום - מבחינה הלכתית ומחקרית.

רחוב בירושלים על שמו של החוקר
רחוב בירושלים על שמו של החוקר (צילום: גוגל מפות)

הגר"י שוורץ עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל, התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה (ובמיוחד באזור ירושלים), חקר שמות מקומות ותולדותיהם, למד את טבע הארץ ותושביה, רשם וצייר את ממצאיו. הוא חיבר ספרים רבים, המפורסמים שבהם "תבואות הארץ" ו"תבואות שמש".

בשנת 1856 תמך בייסוד בית הספר 'למל' בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים - ואף לימד בבית הספר, אך חזר בו עקב התנגדות גדולי ישראל מק"ק אשכנז.

דעה ייחודית הייתה לרב שוורץ בעניין פרוש התנ"ך בראי תושבי ארץ הקודש. הוא כתב בהקדמה לספרו "תבואות הארץ": "וכל מפרשי המקרא אשר לא מיושבי הארץ הקדושה ממש כל דבריהם לפי אומד הדעת, ועל ידי זה מפרשים לפעמים היפך האמת והמציאות, כמו שכתבו גדולי המפרשים בפסוק ויסע לוט מקדם".

כוונתו, לרבותינו הראשונים שאינם התגוררו בארץ הקודש, ופעמים כותבים דברים תמוהים בפירוש התורה, המפורסם הוא תקיפי דקמאי מרנא הרמב"ן זי"ע, שחזר בו מפירושו על התורה, עקב כך שכתב אותו טרם הגיעו לארץ: ועל הפסוק "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה..  וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה... וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה" (בראשית ל"ה י"ד) כתב: "ובאתי אני לירושלם שבח לאל הטוב והמטיב ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל והנה הוכחש הפירוש הזה".

המפה שצייר הרב שוורץ (צילום: ויקיפדיה, מאת drawn by rabbi Joseph Schwarz, photographed by Effib)
המפה שצייר הרב שוורץ (צילום: ויקיפדיה, מאת drawn by rabbi Joseph Schwarz, photographed by Effib)

כנגד רבי יוסף שוורץ הביא הרב יוחנן שבדרון בתוך מאמר (הובא בקובץ בית אהרון וישראל) שמנסה להוכיח על אמיתות "נבי סמואל" כמקום המיוחס לקברו של שמואל הנביא (יש הרבה חומר בענין, ואין מקומו כאן. י"ש). הרב שבדרון טוען שכל הפקפוק על המקום הסמוך לשכונת רמות בירושלים, החל מאישי ביקורת המקרא הגרמני וילהוידן ימ"ש שיצאו כנגדו גדולי עולם כמו הרב הלפרין מחבר דורות ראשונים, ורבי אביגדור מילר.

כותב הרב יוחנן שבדרון: "החוקר החרדי ר' יהוסף שוורץ ז"ל קיבל משום מה בנושא המקומות הקדושים את דעתם של מכחישי דעת חכמי התורה, וקבעם בספרו "תבואות הארץ", והחזיק אחריו לאחר שנים החוקר החרדי השני ר' יצחק גולדהאר ז"ל מראש פינה, ושנים אוחזין בטליתו של הנביא הקדוש, זה אומר אני מצאתי את המקום הנכון וזה אומר אני הגעתי אל המקום האמיתי, אלו ואלו באו לחפור את הארץ והעלו רוח בחפניהם". (על גאונותו של רבי יצחק גולדהאר שקיבל הסכמות לספרו מכל גדולי ישראל כהרידב"ז הגרי"ח זוננפלד, הראי"ה קוק ומהרי"י דיסקין לא נעסוק במאמר זה. י"ש).

מצטט הרב שבדרון מכתב שנכתב לראשל"צ רבי חיים אברהם גאגין, רבה של ירושלים בשנים תר"ב-תר"ח (1842-1848), שכתב אליו ר' צבי הירש לעהרן, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם (שזכה והחזיק את עניי ארץ ישראל במאה ה-19, ומאידך נלחם בתלמידי החת"ס שנקטו שחובה להתעסק בחקלאות באה"ק, לעומתם סבר לעהרן שבא"י אסור להתעסק בחקלאות כלל וכלל, ואך ורק ללמוד תורה. י"ש).

גוער הרב לעהרן על דבריו של רבי יוסף שוורץ בהקדמה לספרו "תבואת הארץ", וכותב על חלק מדבריו: "ובעיני דברי מינות הם.. שעליו המצוה כיון שהסכים על ספרו שיגזור על המדפיס שלא יוסיף להדפיס בעדו עש שיראהו מני"ר נרו תחילה, ואם ימצא בו דבר שאינו הגון ישליכהו החוצה".

הרב יהוסף שוורץ ז''ל (צילום: מתוך ויקיפדיה)
הרב יהוסף שוורץ ז"ל (צילום: מתוך ויקיפדיה)

כותב הרב שבדרון שבאמת הסכמתו של הראשל"צ הייתה רק על ספרו "תבואות שמש" ולא על "תבואות הארץ", וגם על זה הרי הוא חולק על חלק מדבריו. ומביא מספר ציטוטים: "אף שאיכא ביניהו ציצים המעכבים, ובכמה ענינים ראיתי שהניף ידו לחלוק על הראשונים... אך בכללות הספר כל המעיין ימצא בו טעם".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרב שבדרון מביא את דברי המגיד מוילקומיר רחי"א רפופורט שצווח מרה על אנשים שמפקפקים ומטילים ספקות על המקומות הקדושים המקובלים מהאריז"ל שהעיד ברוח קודשו, "ועוד דורשים בזה ברבים וגורמים בזה לכבות ניצוצי אור אצל תמימי הדרך ההולכים להשתטח על מקומות הקדושים להתפלל שם ושופכים דמעות מלבם הטהור".

המגיד מוילקומיר מביא חיזוק מדברי מהרי"י דיסקין: "וכל מי שיתעקש ויעמוד בדעתו הראשונה להטיל איזה ספיקות בכל מקומות הקדושים הנזכרים בעדותם של הגאונים הנ״ל, וגם יגלה דעותיו וספיקותיו לזולתו, הוא בכלל שוטה רשע וגס רוח, ובכלל מונע את חבירו מלעשות מצוה להתפלל שם״, ומסיים שם שהגאון זצ״ל צוה לו לפרסם דבר זה בשמו.

למעשה, אין האר"י העיד כלל וכלל על קבר 'נבי סמואל' כאילו הוא קברו של שמואל הנביא ואכמ"ל.

בדורות האחרונים כל גדולי ישראל מצטטים את הגר"י שוורץ בספריהם, כולל כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זי"ע, הידוע בקנאותו הרבה. גם שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א מצטטו בפסקיו, ובשנת שמיטה בד"צ 'העדה החרדית' מפרסמת שהיא סומכת על מפותיו.

יתן ה' שימליץ טוב בעדנו תחת כסא הכבוד.