רועי לביא:
להיות מוזיקאי זאת לא בחירה
להיות מוזיקאי זה דרך חיים
זה מסע ארוך ומפתל עם עליות וירידות
עם המון ריגושים והמון התמודדויות.
הרגע הזה שיוצא לך שיר חדש שאתה אוהב
הוא בלתי ניתן לתיאור בכלל
שום דבר בעולם לא דומה לרגע הזה שאתה לוחץ על המקש הארוך במקלדת של המחשב והשיר פשוט מתנגן לו החוצה מתוך הראש שלך דרך הרמקולים לתוך האוזניים והלבבות של שאר האנשים שמקיפים אותך.
אני לא זוכר יום אחד בחיי מאז גיל 16 בערך שלא התנגן לו שיר חדש בתוך הראש שלי.
אני זוכר את הרגע הראשון שראיתי פסנתר בחיי אצל דודים שלי בנתניה בגיל 6 בערך.
לא יכולתי להוריד ממנו את הידיים...
כמובן שלא ידעתי אז לנגן באמת אבל בתוך בליל הצלילים שבקעו ממנו הצלחתי לשמוע בתוך הראש שלי מנגינות נפלאות שרק אני ידעתי על קיומן...
כנראה שזה הרגע שהבנתי שזה מה שאני הולך לעשות בחיים.
מאז הספקתי לכתוב כמה וכמה שירים שחלקם זכו להגיע לבמות מכובדות ופלייליסטים נחשבים
חלקם אני משתף רק ביוטיוב ובפייסבוק וחלקם עדיין ב-אר דיסק של המחשב והטלפון הנייד מחכים לתורם לצאת ולהגיע לאוזניים שלכם.
השיר הזה שאני משתף היום נכתב לפני יותר מעשר שנים
והוא כרגע מוקלט ברמת הסקיצה בלבד אבל הוא מספר בצורה הכי טובה על הדרך שאני עובר.
השיר הזה הוא הכנה לשיר הבא ולאלבום שמתקרב 'בציר 2020'.