אאא

חוסר האמון ההולך וגובר במחלקה לחקירת שוטרים, הביא הערב (רביעי), את שר המשפטים אמיר אוחנה, להודיע כי הוא יביא לאישור הממשלה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בעניין מח"ש: "בדיקה יסודית שתחזק את אמון הציבור במערכת".

לפי התכנון של אוחנה, כל הטיפול המערכתי בשוטרים שעובר דרך המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה - ייבדק

כל נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה ותקבע ממצאים ומסקנות.

בראשות הוועדה המתוכננת יעמוד השופט (בדימוס) הרן פיינשטיין, וחברי הוועדה יהיו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. דו"ח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים. השר רשאי להאריך מועד זה לבקשת הוועדה.

בשלב הראשון סמכות הוועדה תהא מוגבלת כך שתוכל לקבוע ממצאים ומסקנות בלבד, ורק לאחר מכן, הממשלה הבאה תוכל להטיל על הוועדה את מלאכת קביעת ההמלצות, וזאת על מנת שלא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה בכל הנוגע לנושאים שבבדיקת הוועדה.

שר המשפטים אמיר אוחנה, הבהיר מדוע נחוץ לו הקמת הוועדה: "זה צעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד".

לדבריו, "בסמוך לאחר אירוע מותו של סלומון טקה ז"ל, הוצפה בציבור – ובפרט בקרב ציבור יוצאי אתיופיה – בעיה שהכרתי מקרוב מעיסוקי כעורך דין: בעיה קשה שהיא ארוכת שנים וחוצת מגזרים של חוסר אמון ציבורי במח"ש".

"תחושות הכאב האמיתי והאותנטי שחשו רבים מיוצאי אתיופיה הגיעו גם לאוזני, הן בישיבת ועדת השרים למאבק בגזענות בראשות רה"מ, הן בישיבות שקיימתי בלשכתי והן כפי שעלו באמצעי התקשורת השונים".

"רבות מהטענות", מוסיף אוחנה ואומר: "הופנו אז נגד המחלקה לחקירות שוטרים, שיותר מדי מקרים המגיעים לשם לא זוכים – כך נטען – לטיפול ההולם והראוי. בחנתי את האפשרויות השונות, והודעתי עוד ביולי 2019 על כוונתי להקים את הוועדה".

"אלא שאז עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו, שהיא אירוע נדיר בתולדות המדינה. בנוסף, חשבתי שלא יהיה נכון שהקמת הוועדה תתפרש בטעות כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין סלומון טקה ז"ל".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

"על כן נמנעתי מלהביא אז את הוועדה לאישור הממשלה".

אוחנה מוסיף ואומר: "בשיחות רבות שהיו לי עם יוצאי אתיופיה, ראשי ארגונים ואחרים, הודעתי כי הכוונה על הקמת ועדת הבדיקה עודנה שרירה וקיימת. כך גם בשיחות שהיו לי עם חה"כ גדי יברקן, לפני ואחרי שחזר לתנועת הליכוד. משהבחירות לא הביאו, למרבה הצער, להקמת ממשלה ולאחר שנסתיימה החקירה במקרה סלמון טקה, הסתיים השימוע והתקבלה החלטה – החלטתי כעת להקים את הוועדה – ולהביאה לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה".

"הציבור זכאי לגופי אכיפה טובים ויעילים, הוגנים ושקופים – הנכונים גם לעמוד בפני ביקורת".

אוחנה מסייג ואומר: "אדגיש כי אין בצעד זה כדי לקבוע כי כל הטענות המושמעות הינן בבחינת ראה וקדש – אך לא ניתן יהיה לאתר ולטפל בסוגיות הנדרשות ללא בדיקת עומק".

"בעיית האמון במח"ש זקוקה לבדיקה יסודית שרק ועדת בדיקה ממשלתית חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה, תוכל להביא לידי ריפוי בקרב אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ותוביל לחיזוק אמון הציבור במערכת".