הארבה מגיע?

חשש מהגעת הארבה גם למדינת ישראל

חשש בישראל בעקבות הדיווחים מסעודיה וירדן על הגעת נחילי החגבים כשהם גורמים לנזקים קשים לחקלאות. הפעם האחרונה בה הגיע הארבה הייתה לפני כשבע שנים (בארץ)

דניאל הרץ | כיכר השבת |
(צילום: יואב מטרו, משרד החקלאות)

חשש כבד בישראל מפני הגעת הארבה: החשש עולה בעקבות הדיווחים מסעודיה וירדן אליהם הגיעו החגבים כשהם גורמים לנזקים קשים לחקלאות.

הפעם האחרונה בה הכו נחילי ארבה בישראל הייתה לפני 7 שנים, במרץ 2013, נחילים של מיליוני חגבים הגיעו מסיני התפשטו מעל מספר אזורים בנגב וגרמו נזק של מאות אלפי שקלים לחקלאות.

הארבה המוכר לנו ממכות מצרים, גורם לנזק רב ואוכל כל יום מזון בכמות השווה למשקלו וכשמדובר ב-40 עד 80 מיליון פרטים בלהקה זו כמות אדירה של מזון. נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק "מטרד" באוויר ומזיק לחקלאות שבמדינות רבות יכול אף לגרום לרעב ולמחסור קשה במזון.

משרד החקלאות קיים לפני כעשרה ימים דיון הערכת מצב בנושא התפשטות הארבה באפריקה ובמזרח התיכון, בשל החשש כי הוא יגיע בסופו של דבר גם לשטחי ישראל.

לדברי השר הנגבי, העומד בראש המשרד, הערכת הגורמים המקצועיים היא כי הסיכוי שהארבה יגיע לישראל נמוך, אך "לאור ניסיון העבר, תחזית זו עשויה להשתנות, ורצוי להיערך מבעוד מועד".

בדיון הנחה השר את צוותי השירותים להגנת הצומח להתחיל בהיערכות לקראת אפשרות לכניסתם של נחילי הארבה לשטחי מדינת ישראל, ולעמוד בקשר רציף עם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), כדי לקבל תמונת מצב על תנועת הארבה בשטחי מדינות ערב הסעודית.

במקביל, הנחה הנגבי את צוותי משרד החקלאות לוודא את מלאי חומרי ההדברה הידידותיים, שאינם מסכנים את בני האדם, בהם יוכלו להשתמש במידת הצורך. בהקשר זה הוא מתכוון לפנות לשר האוצר, כדי לקדם התקשרויות עם ספקים, בנוהל 'שנה ללא תקציב מדינה (חריגים)', לטובת ריסוס מן האוויר ומן הקרקע, לאור העדר תקציב מדינה בשנה זו.

בדיון המיוחד נכחו מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו, סמנכ"ל למימון והשקעות, חשב המשרד, מנהלת אגף תקציבים, מנהל השירותים להגנת הצומח, אחראי ניטור תנועת הארבה בעולם ומומחי המשרד בתחום הגנת הצומח.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר