ביום הבחירות בו' באדר, תלמידיו של הגאון המופלא רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ציינו את יום הולדתו ה- 134 (נולד בשנת 1886- תרמ"ו).
'כיכר השבת' חושף פרטים מרתקים ולא ידועים בחייו של בעל ה"חזון יחזקאל", ראב"ד לונדון, מראשי ישיבת סלבודקא, נשיא ועד הישיבות, וחבר מועצת גדולי ישראל.
פרק א'
הרב אברמסקי נולד בסמיכות לעיר גרודנא, למד בישיבת נוברדוק אצל הסבא רבי יוזל, ונסמך לרבנות מבעל 'ערוך השולחן', בשנים הבאות התקבל לאב"ד בסלוצק ועוד ערים, בשנת 1928 נתמנה לרבה של פתח תקווה, אך לא הורשה לעלות לארץ ישראל מטעם שלטונות רוסיה, והניסיון עלה לו ביוקר רב - שלטונות רוסיה שלחו אותו לחמש שנות עבודת פרך בסיביר. בשנת 1932 התקבל לרב בקהילת מחזקי הדת בלונדון, ובשנת 1934 הדפיס שוב את 'חזון יחזקאל'.
כמעט רב ראשי
לא רבים יודעים שלאחר פטירת הראי"ה קוק (ג' אלול 1935) הגר"י אברמסקי קיבל הצעה מהוועד הלאומי הציוני להגיש מועמדות לרב הראשי לישראל, אך הדבר לא יצא לפועל, בספר זיכרון שיצא לאור ע"י ישיבת סלבודקא כתב בנו, שאביו חפץ להיות הרב הראשי לישראל אך מחמת יהודים 'מסוימים' ששלחו לו מכתבים - הוא חזר בו.
ישנה שמועה שהגרי"ז מבריסק לא נחה דעתו שהרב אברמסקי יתמנה לתפקיד הרם, עקב כך שחפצו שיתמנה לתפקיד רב שאינו מה'מיינסטרים' החרדי, (ולכן לבסוף החוגים החרדים בחרו ב"רב דוקטור" הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ולא בגרי"מ חַרלַ"פּ שהיה מחובר למהרי"י דיסקין וליתר רבני העדה החרדית). השמועה ממשיכה ומספרת שבאותם ימים פגש הגרי"ז מבריסק את בנו של הרב אברמסקי ושאלו לשלום אביו, ענה לו בנו: "ב"ה שלומו טוב". אמר הגרי"ז: "א"כ אני רגוע".
התפלא בנו של הרב אברמסקי ושאלו לפשר הרוגע של הגרי"ז, והיאך קשור לאביו?! ענה לו הגרי"ז במתק לשונו שהוא יודע שיש תוכנית של הציונים להרוג את כל הרבנים, והרב אברמסקי שמו מתחיל באות א', והוא אמור להיות הראשון, ואילו הגרי"ז משפחתו 'סולובייצ'יק' ומתחילה באות ס' ואמור להיות בין האחרונים. מנמק הגרי"ז: "אם הרב אברמסקי חי, הרי שיש לי (הגרי"ז) זמן לחיות...".
יודעי דבר מבארים שהייתה זו עקיצה על הגישה של משפחת אברמסקי לציונות, ועקב כך שהוא חפץ להיות חלק מהרבנות הראשית שהוקמה בחטא לפי דעת קודשם של הגרי"ח זוננפלד והגרי"ז מבריסק. (מקור: "ע"פ השמועה" - כידוע בבריסק יש המוני סיפורים ע"פ השמועה...)
פרס ישראל
בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק" לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב, ובשנת 1957 זכה ב'פרס ישראל לספרות תורנית', אומנם בספר שהוציאו בני משפחתו "קובץ מאמרים מאת הגר"י אברמסקי", הוצאת בני המחבר תש"מ, השמיטו העורכים בביוגרפיה של אביהם את קבלת שני הפרסים הנ"ל, הפלא הגדול שאם כבר לא צנזרו בני המשפחה שהוא קיבל הצעה מהוועד הלאומי להתמודד על משרת הרב הראשי לאחר פטירת הראי"ה קוק, מדוע השמיטו את קבלת הפרסים הנ"ל? הרי יותר נועז להתמנות למשרת הרב הראשי, מאשר לקבל את 'פרס הרב קוק' ו'פרס ישראל'.
הגר"י אברמסקי נפטר בשנת 1976, יהי זכרו ברוך.
חלקת השדה של הרב אברמסקי בגליל
כשהגאון רבי יחזקאל אברמסקי עלה לא"י בשנת תשי"א (1951) הדבר הראשון שהוא עשה, היה לקנות חלקת שדה בגליל, מבלי להיות שם. הוא עשה את הדבר כיון שה'אבן עזרא' מפרש את הפסוק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם... וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה"[1] "והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל, מי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא".
מספר תלמידו המובהק רבי משה מרדכי שולזינגר "ואמר לי רבינו זצוק"ל שאף פעם לא היה שם, ולא ראה החלקה. ולא קנה אותה אלא רק מפני דברי האבן עזרא הנ"ל"[2].
לכאורה עדותו של הרב שולזינגר תמוהה, כיון שרבי יחזקאל אחז שכדי לקיים מצות ישוב ארץ ישראל, צריך שיהיה לא רק בית, אלא גם גינה פעילה, ולא רק במקום כלשהוא נידח אי שם.
וכך מובא במפורש בהקדמה לספרו של הגר"י אברמסקי "ארץ ישראל- נחלת עם ישראל"[3] על מצות נטיעת כרמים, וכך דבריו: "ואשרי האיש שיש לו חלק בבנין הארץ בחומר וברוח, בעבודה חומרית הוא משדד את אדמתה בונה ערים ונוטע כרמים, וברוחו הוא מרגיש אותה ההרגשה האצילית שרגליו עומדות על קרקע המשכן של ישראל ותורתו". מדבריו משמע שצריך לנטוע כרמים, ולא סתם לקנות מבלי להיות, וא"כ יתכן שרבי יחזקאל כן דאג שיטפלו בשדהו לצורך ישוב א"י.
רמ"מ שולזינגר לא כותב היכן החלקה שהגר"י קנה, אך בשיחה שקיימתי עם נין הגר"י אברמסקי, הוא אישר לי שהסיפור הזה הוא "ע"פ השמועה", וסבו רבי מנחם עזרא אברמסקי אף עלה פעם למשרדי הטאבו לחפש היכן אותה קרקע שאביו קנה, ולא מצאה... אך למשפחה ידוע שהיא נמצאת בסביבות המושב מגדל שסמוכה לכינרת.
ואולי יש לומר שהרי המושבה 'מגדל' נמצאת בקרבת ביקעת גינוסר הפורה בחקלאות כבר מימות חז"ל שהפליגו בשבח פירותיה, ומסתבר שלכך קנה הגר"י אברמסקי את השדה דווקא שם.
• • •
[1] בראשית ל"ג י"ח
[2] משמר הלוי פרשת וישלח
- ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com