"השותה יין שנגעו בו גורם להכרית נפשו משרשה הקדוש העליון ובזה מאבד טובה הרבה שאין לו חלק לעולם הבא ולא תאיר נשמתו מן אור העליון שהוא בסוד יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" (הבן איש חי).
דברים קשים אלו, מצטט הרב משה כץ, מרבני ארגון כושרות בסיום השיחה שלנו איתו, לקראת חג הפורים - על כשרות האלכוהול. "כל העניין של פורים זה להציל את הנשמה היהודית מעמלק, ודווקא עכשיו לשתות יין נסך?".
אומנם המקילים, יש להם על מי לסמוך אך הרב כץ תמה עליהם. "אנשים חרדים שלא יכניסו לפה דבר שאינו בכשרות מהדרין, ובמהלך כל השנה לא יסמכו על ההיתר של הגר"מ פיינשטיין לגבי חלב עכו"ם - ולפתע, בפורים, סומכים על ההיתר של הרב פיינשטיין בנוגע ליין נסך".
לכתבה הבאה, הסתמכנו על ראיון שערכנו כאמור עם הרב משה כץ, מרבני ארגון כושרות ועל ההמלצות המופיעות באתר הארגון, כמו גם על דברים שמסר הגאון רבי אלעזר שטרן, מרבני בד"ץ קהילות.
הרבנים מתריעים, כי לעיתים נדמה שישנם אנשים רבים המסתמכים, בלי לדעת על מה בדיוק, ושותים כמעט את כל סוגי האלכוהול בלי כשרות - ונמצאים נכשלים במגוון בעיות, כמו איסור חדש, בשר וחלב ועוד.
ראשית, נתמקד בעיקר, במשקה הוויסקי, ונפתח בהסבר קצרצר על ייצורו. את הוויסקי מפיקים בדרך כלל מחומרים שאין בהם בעיה. דגנים וקטניות, ולכן אין חשש של כשרות. עם זאת, לפעמים מערבבים חומרים בעייתיים - שלא תמיד מסמנים אותם על האריזה.
גם בוויסקי נקי, שאינו מעורבב, יש בעיה שפעמים רבות מיישנים אותם בחביות שלפני כן יישנו בהם יין. על כך יש מחלוקת בין הפוסקים, כאשר בראש המתירים עומד הגאון רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה, שהסבירו כי טעמו של היין בטל. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הרב פיינשטיין וגם בעל המנחת יצחק, רבה של העדה החרדית בירושלים, הדגישו כי ירא שמיים ובעל נפש יימנע מכך.
בשיעור שמסר השבוע בנושא הגאון רבי אלעזר שטרן חבר בד"ץ קהילות, עמד הרב שנודע כמומחה כשרות על ההבדלים בין סוגי הויסקי השונים על ההבדלים במדינת הייצור של הוויסקי. לדוגמה, בסקוטלנד יש חוק שמחייב יישון בחביות, ואסור ליישן אותם בחביות חדשות. לכן, תלוי באיזה חבית יישנו. האם בחבית שהיה בה לפני כן יין, או בחבית שיישנו בה לפני כן וויסקי אחר.
מי שיודע לקרוא טוב את התוויות והרכיבים, יוכל לראות לפי הכיתוב על המוצר, גם בוויסקי סקוטי, אם זה יושן בחבית של יין או שהיה בה ויסקי אחר, אם כתוב שריף קארד, אז זה חבית שהיה בה יין, ואז יש חשש.
אך הרב שטרן מסביר, כי גם אם הוויסקי יושן בחבית של יין, מדובר רק בעניין של 'מהדרין', כי מעיקר הדין, יש פוסקים שמתירים, מכל מיני טעמים של ביטול, ושהיין לא מעמיד ואינו עיקר, ולכן אין בזה יין נסך.
הרב מוסיף כי יש ויסקי שכתוב עליהם ספיישל פיניש או דאבל. זה סוג ויסקי שעבר יישון כפול, ויסקי משובח במיוחד, אך שם זה עוד יותר חמור מהיישון הרגיל. אם בישון רגיל התיר ר' משה פיינשטיין, בספיישל פיניש אולי גם הוא יודה, כי זה בוודאי לטעם, שבדיוק בגלל זה הם דורשים חבית מסוימת, והרי אם היין נועד להשבחה הרי זה בעיה, ובספיישל החבית בוודאי נועדה להשבחה.
מלבד הבעיה של היישון בחביות יין, ישנה בעיה נוספת בוויסקי, מסביר הרב שטרן. יש גם בלנדר ויסקי, מעורבב, ויכול להיות שמעורבים שם חומרים לא כשרים. "בזה חייבים כבר חותמת כשרות", מבהיר הרב שטרן. "רבים מקלים, חושבים שזה בסדר, לא יודעים לקרוא מה שכתוב ולא מבינים מה המשמעות, וזה לא בסדר".
כדוגמה הוא מספר בשם ידיד העוסק בתחום, שהיה פעם בחתונה של משפחה חשובה בציבור החרדי, ובשולחן במזרח ראה ויסקי, שהוא כמומחה שיודע לקרוא, הבחין שמעורב שם חלב, לא פחות ולא יותר, והם חילקו זאת בסעודת החתונה הבשרי. מי שלא מבין מה כתוב על הבקבוק, שאינו יודע לוודא לבד שמדובר בויסקי טהור בלי ערבוב, גם אם הוא מקל בעניין של יישון חביות, כאן עליו להיזהר מהטעם של חומרים מעורבבים שהוא אינו יודע מה הם.
האם יש צורך לחוש מערבוב חומרים נוספים? שוב, תלוי במדינת הייצור, מסביר הרב שטרן. בויסקי סקוטי שהוא מאוד עתיק לא חוששים לערבוב, כי הוא הויסקי המקורי ויש להם נוסחה ידועה איך עושים אותו. הוא לא מעורבב בכלל, כמעט חזקה שהם לא יערבו, כי מי שיערבב יכול לאבד את הרישיון, אבל במדינות אחרות שלא כ"כ מקפידים, יש חשש ממשי שיכניסו חומר טעם וכו', היצרן הרי לא יעבור שום חוק, ולכן צריך להיזהר.
הרב משה כץ אומר כי גם מי שרוצה לשתות וויסקי סקוטי, עדיף שישתה מותג כמו רד לייבל, שכן גם שם, למרות ההנחיות של המדינה, יש אפשרות לזייף. כך לדוגמה הוא מספר על בעל מזקקה שייצר אלכוהול עבור איש עסקים יהודי, במשך יותר מעשור - אך בסוף התברר כי עבדו עליו.
הרב כץ מציין עוד כי אין אף גוף כשרות המוגדר ככשרות מהדרין, אינו נותן חותמת עבור מפעלי וויסקי אלו, שכן הם מסרבים לגלות את הרכיבים מהם הם מייצרים את הוויסקי, כי מדובר בסודות משפחתיים. לכן, קשה מאוד להגיד לאנשים שמותר לשתות וויסקי בלי חותמת.
יצוין, כי יש סוג אחד של וויסקי המותר בשתייה לפי כל הדעות גם ללא חותמת, גם לפי שיטת הרב לנדא זצ"ל, והוא וויסקי קראון רויאל ידוע כמהדרין גם בלא חותמת על הבקבוק, מלבד קאסק מספר 16. הרב כץ מציין כי יש עוד מספר אפשרויות, אך של מותגים שאין כמעטו להשיגם בארץ, נכון לעכשיו.
לגבי וודקה, אומרים בארגון כושרות כי הוודקה מיוצרת מאלכוהול המופק מתפוחי אדמה או דגנים. על אף שחומרי הגלם הבסיסיים של הוודקה כשרים - אין לשתות וודקה בלא הכשר, משום שיש בה חשש לאיסור "חדש" - עליו מזכיר הרב כץ כי מדובר באיסור דאורייתא. בנוסף, לפעמים מוסיפים מי גבינה - של חלב עכו"ם.
עם זאת, מותגים כמו אבסולוט, בבקבוקים הרגילים ללא תוספת טעמים, ניתן לשתות מהם גם ללא כשרות, שכן הם מיוצרים ברמה גבוהה ורק בחיטים של תקופת החורף, כך שאין חשש לאיסור חדש.
לגבי טקילה, היא מופקת מצמח ה'אגבה' שהוא כשלעצמו כשר, החוק במקסיקו קובע שאין להוסיף לטקילה חומרים נוספים, ומשום כך מותר לשתות טקילה מקסיקנית ללא הכשר.
אך הרב כץ מתריע כי יש לשים לב שמדובר בייצור ממקסיקו, שכן אותם חברות החלו לייצר טקילה גם במדינות כמו גרמניה - שם אין כל פיקוח לגבי החומרים שהם מכניסים למשקה החריף.
לכן, חשוב מאוד לשים לב ולהיזהר. גם בפורים - אל תתנו לאלכוהול ולשמחת ה'עד דלא ידע' להשתלט עליכם, ולגרום לכם לשתות משקאות אסורים.