(צילום: תמר הראל)
מילים ולחן: עמירן דביר
השמש שקעה, הרקיע מחשיך
יושב לו אדם מבטו הוא מנמיך
מחשב צעדיו את עיניו הוא נושא
מתבייש להביט, וכלום לא עושה
הלחזור הוא יצליח, מנסה ומרפה
אומר ושוכח את היוצא מהפה
הבטחות הוא מפר את עצמו מייפה
משפיל מבטו, הוא חלש ורפה
חבר אותי אליך גם אם שפתיי לא נעות
אהוב גם כשעינך את עיניי לא רואות
הקשב לי לפחות כשעיניי שוב דומעות
חבר גם כשאוזניך את תפילותיי לא שומעות
חבר אותי אליך גם כשנפשי לא צמאה
אהוב אותי חזק גם כשבשרי לא כמה
התחרשה לי בי נפשי מזעקות נשמתי
רפא נא לי אותה בטרם תחזירה שוב לגופי
ושוב היא זורחת אך אני בשלי
צילי איתי פוסע ומוחק עמלי
מחשבותיי כלו אפסו וכוחות גם אין לי
מהחשכה זועק אליך היכן אתה יוצרי