אנו עומדים לקראת ליל הסדר, בימים כתיקונם בשעות אלו , החנויות הומות בקונים, כך גם אנשים הרחוקים ביום-יום מחנויות ספרים, מחפשים אחר הגדה של פסח. זה עם ציורים וזה עם צילומים, זה עם פירושים וזה עם חידושים, זה לילדים והאחר דווקא למבוגרים. מאות ואלפי ספרי "הגדה של פסח" יצאו לאור ברבות השנים. אלפי פירושים, הסברים, רעיונות והגיגים. כל אחד רואה את החג בזווית אחרת ויש מקום רב לכולם.
לצערנו הרב בנסיבות שנכפו עלינו ככל הנראה השנה נסתפק בהגדות משנים עברו אך אין ספק שנגלה בהם גם השנה חידוש ורעיון שלא גילינו בשנה שעברה.
מיוחד הוא חג הפסח, מלבד הייחודיות שבו, המנהגים המיוחדים והמצוות המיוחדות - הוא אחד החגים שהתקבע גם בציבוריות הישראלית והפך לסטטוס. כל אחד מוצא בחג הזה מקום להתגדר בו. כל משפחה מוצאת את הדרך לבטא את הרגשות המיוחדות כלפי החג המיוחד הזה.
חג הפסח הוא אבן דרך ותמרור המשפיע על כל השנה כולה. זהו חג שמאחד את כולם סביב המקורות. עיון והחיפוש במקורות מציג חג מזווית יהודית שורשית, המחברת ומאגדת את העם כולו סביב המכלול הגדול של החג.
בכל שנה אני נפעם מחדש מהתעניינות הגוברת סביב החג ומנהגיו. עמך בית ישראל צמא לשמוע, להחכים, לדעת ולהבין את פשרם של ההלכות והמנהגים ועיקר העיקרים, מהותו של היום הגדול. והשנה למרות השם החדש שראש הממשלה מנסה ללמד אותנו - "ליל הסגר", עדיין במהותו הוא אותו ליל הסדר שאנו חוגגים כמדי שנה בשנה, ומשכך, ננסה לעמוד על נקודה ייחודית.
• • •
בעל ההגדה אומר: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". בעל ההגדה מציב אתגר לכל אב בית בישראל, היושב עם "המשפחה הגרעינית", לזהות ולהתמודד עם ארבעה טיפוסים שונים, עם דפוסי התנהגות שונים, באופי, בגישה לחיים, ולגשת לכל אחד מהם בגישתו הייחודית המסוימת שמתאימה לו, ורק לו!
המסר היוצא מההגדה הוא שאין לנו לוותר חלילה על שום יהודי! לכל אחד יש את 'שפת הלב' שלו שדרכה אפשר להגיע אל ליבו ולשתף אותו, למרות ועל אף חילוקי הדעות והסגנונות.
הבנים הללו, הם אנחנו! אתה את אני והוא – כולנו. אמנם בנים שונים, אבל משפחה אחת – משפחת עם ישראל. אוסף של מנהגים שונים, דעות שונות, עדות שונות – אבל כולנו ביחד בסדר!
• • •
בימים אלו, כשכולנו מסוגרים בבתינו, גם בליל הסדר, מחמת 'נגיף הקורונה', ועלולה להתגנב תחושה של פירוד, חובה עלינו לזכור את כוחה של האחדות. אחדות המשפחה, אחדות הקרובים והידידים, אחדות עם ישראל כולו.
בימים האחרונים ישנה תחושה, שגורמים פוליטיים ותקשורתיים, מנסים לקשור את המגיפה עם הציבור החרדי, כביכול הוא הוא ה'אשם' בהפצת הנגיף.
לא אכנס לדברי ההבל העומדות בסתירה לעובדות הברורות הסותרות לחלוטין את הקביעות הללו. רק אומר, כי לציבור הכללי יש הרבה מה ללמוד על הקהילתיות שיש בחברה החרדית, שגרמה בדיעבד לנגיף להתפשט, עוד בימים שטרם ניתנו הנחיות ברורות. מרגע שניתנו ההנחיות של משרד הבריאות, רוב רובו של הציבור החרדי האמון על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", קיבל את ההנחיות בלא פקפוק.
מי שמכיר את סדר יומו של אדם חרדי, 3 תפילות ביום עם מנין אנשים ויותר, אירוע משפחתי לפחות אחת לשבוע או אירוע של מכרים ושכנים, בנינים גדולים וצפופים, משפחות ברוכות ילדים, אירועי פורים של עשרות משתתפים ויותר, יכול להבין את הסיבה להתפשטות המהירה. זו הסיבה ואין בלתה.
בתקווה שחג הפסח הזה, המאחד והמקרב, יסיר מעלינו את חרב השנאה. כולנו אחים. כולנו באותה סירה. במיוחד בימים אלו.
ליל הסדר מביא בכנפיו בשורה של קירוב לבבות ואיחוד סביב היהדות ומסורת ישראל. חג הפסח מחייב אותנו לצאת עם תובנות ומחשבות על היום שאחרי. כיצד לוקחים את החג הגדול הזה וממנפים אותו לאחדות העם. והשנה, אולי יותר מתמיד, דווקא בגלל העובדה שאיננו מסבים כולנו יחדיו...
פסח כשר ושמח