אאא

כולם מכירים את השואה מהזווית האירופאית שלה, אך יהודי מרוקו מספרים, כי גם הם סובלים מאימת הנאצים ימ"ש. המאמן, אוריה לוסקי, לקח את סבו הרב דוד סויסה, רב בית הכנסת המ"ג בקרית מנחם בירושלים, לשיחה על השואה במרוקו. 

בתחילת הראיון, מתאר הרב סויסה בן ה-86, מביתו שבירושלים, את ההרגשה והתחושה הנוראית שהייתה במרוקו בזמן השואה. "היה פחד ברחובות, באו וכבר לקחו שמות האנשים ואפילו את מספר הבהמות שהיו להם, הערבים כבר חשבו שהגיע הסוף של העם היהודי".

הראיון המלא

"במרוקו היו פורענויות לא קטנות אצל היהודים, אך גם את הפורענות הכי גדולה - 'השואה' - הורגשה מאד במרוקו. אז אמנם יחסית הייתי ילד אבל הרגשתי את זה על עצמי מחוסר כל; מהעניין של הרעב לאוכל ועד עניין המים הצרפתים כנראה לקחו את כל התוצרת החקלאית ולא נשאר כמעט כלום ולכן אפילו בתי ספר וכאלה לא היו".

"אני זוכר שסבתא סיפרה לנו שהגרמנים באו ורשמו כל משפחה ומשפחה אפילו כמה בהמות יש לנו,וכמובן הערבים מבחינתם הגיע הפתרון הסופי, ומהו הפתרון הסופי?- הכוונה היא שלא תהיה יותר ליהודים שום קיום ויחסלו את כולם".  

האם כל היהודים הרגישו את התחושה הזאת אפילו ברחוב או אפילו "במלאח'' (פירוש- הוא לשכונות שגרו בהם היהודים במרוקו)?

"הערבים היו אומרים עוד מעט יגיעו ''סידי אלחאז'' (כוונת הביטוי הוא לאנשים הקדושים כך היו נקראים הנאצים ימ"ש) ויעשו ניקיון ליהודים, היו חלק מהערבים שהיו חברים של היהודים שהחביאו אצלם את היהודים"

בדומה לאירופה - גם במרוקו התחבאו אצל השכנים?

"חוץ מההשפעה על הכלכלה הרגשנו שרוצים לגמור אותנו פיזית "הרגשנו שהגיע תורנו" אמנם ברוך השם זה ערך תקופה קצרה עד שהגיעו האמריקאים".

"מלבד הרעב, העניות הייתה גדולה ואפשר לומר שזכיתי שיתפרו לי בגד מאותם השקים האלה שאפילו מבחינת האוכל לא היה, אפילו לחם שזה דבר בסיסי לא היה אפילו התירס לא היה רגיל אנשים היו מתנפחים מזה ומתים". 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אז אפשר להגיד שבמרוקו הייתה שואה?

"אני מדבר בעיקר על הכפרים הנידחים במרוקו שהם הכי הרבה סבלו יותר מכל שאר העירות קזבלנקה, מרקש וכו', וגם את הכפר שלח - 'תהלה".

"יש איזה גוף "אוממסד", שהכיר בכך שהיה במרוקו שואה כמעט שלמה - התחילו כמובן בתוניס והיות וכבר היו שם הגיעו גם להכיר ביהודי מרוק".

אז למה עד עכשיו לא הכירו בשואה במרוקו?

"אנשים אז במרוקו, היו מתעסקים בלחפש לזרוק משהו לפה, ולא היו מתעדים את מה שקורה. שהרי גם לא הייתה אפשרות לתעד כל דבר ודבר - אם כבר הערבים הייתה להם את האפשרות הזאת".

"ולכן בעקבות כך, היה כמובן את הרעב ואת המחסור בלימודים בתי הספר וכדומה ובדיעבד  אני יותר מרחם על ההורים שלנו שהיו רואים לנגד עיניהם, ילד שלא היה מה לתת לו לאכול".