1:
כשיוצא לי כמו בשבת זו לנסות ללמוד את נושא הלכות טומאה וטהרה, עולות לי לא אחת תהיות איך זה שבנגיעה הכי קטנה שאדם נוגע בכלי, במשקין או בחברו, הוא מצליח לשנות סטטוס מטהור לטמא, נגיעה כה קטנה מעבירה משהו בלתי נראה ומשנה עולמות, טהורים הופכים לטמאים בשניה של מגע.
בתקופה האחרונה קיבלנו הסברים להרבה דברים וזהו אחד מהם.
הנה, וירוס בלתי נראה יכול לגרום בנגיעת גוף של פחות משניה, או במעבר נוזלים אקראית להדבקות ולשינוי סטטוס מבריא לחולה, בדיוק כמו בענייני הטהרה והטומאה, מבריא רוחנית לחולה רוחנית.
2:
בפרשת מצורע, בעניין נגעי בתים כתוב שכשיגיעו עם ישראל לארץ ישראל ורק לאחר שקיבלו כל אחד את אחוזתו, כשהבתים יהיו בבעלותם, רק אז יתחילו לנהוג נגעי הבתים, שלא כשאר נגעי הגוף ונגעי הבגדים וטהרת המצורע שהחלו כבר במדבר.
בנגעי הבתים כתוב ״כי תבואו לארץ כנען .. ונתתי נגע צרעת ..״
על פסוק זה אומרת הגמרא במסכת הוריות (י.) ״תניא ר׳ יהודה אומר, בשורה היא להם שנגעים באים עליהם״
דבר זה צריך ביאור, מדוע דווקא בנגעי בתים הגמרא אומרת שיש בשורה, ועוד, איזה בשורה יש בנגעים ?
את השאלה הראשונה אפשר להסביר מלשון התורה ״ונתתי נגע צרעת״ , שימו לב שרק בנגעי בתים כתוב ״ונתתי״, שלא כנגעי העור ששם כתוב ״אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת״ , או ״איש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות..״ או ״והבגד כי יהיה בו נגע צרעת״.
כשכתוב ״נתתי״ ברוב הפעמים פרושו דבר טוב כגון ״ונתתי גשמיכם בעתם״, ״ונתתי שלום בארץ״ ״ונתתי בציון תשועה״ ולכן הבין ר׳ יהודה בגמרא שבשורה היא להם.
ובנוגע לשאלה השניה, איזו בשורה כבר יכולה להיות בנגעי בתים, המפרשים מסבירים שהכנענים היו מטמינים כספים בקירות הבית וע״י הנגעים יצטרכו לשבור את הבית וככה ימצאו את המטמון.
לפי זה צריך עיון הגמרא במסכת יומא (י״א:) שם כתוב שנגעי בתים באים כעונש על מי שאינו רוצה להשאיל כלי בית לחברו בטענה שאין לו כלים, ואז מגיע הנגע שגורם להוצאת כל הכלים מהבית והריסת הבית, מה שגורם לבושה לבעל הבית שכולם רואים שאכן היו לו כלים.
במקום אחר כתוב שזה בא על צרות עין ועל גזל.
אם כן קשה לפי זה מדוע כתוב ״ונתתי״? מה הבשורה הטובה לפי זה?
כנראה שמצב זה הוא אכן בשורה חשובה כי היא גורמת לעם ישראל להיות יותר נדבן, לעזור יותר לזולת, לדעת שלכל מעשה יש השלכות ולא הכל נשאר בד׳ אמות של הבית שלא תמיד ישאר על תילו.
3:
הרמב״ם בהלכות טומאת אוכלין אומר שכל ענייני טומאות וטהרות הם רק לעניין מקדש וקדשיו, תרומות ומעשר שני בלבד.
מי שטמא, שלא יכנס למקדש ולא יאכל תרומה או קודשים וכל שאר הדברים שמחויבים לאכלם בטהרה.
אך לעומת זאת אוכל או שתיה שהם חולין, אין שום בעיה לאכול ולשתות אותם, ומותר אף לגרום טומאה לחולין, וכן מותר לאדם לגעת בכל הטומאות ולהתטמא בהן.
הרמב״ם ממשיך ואומר שאע״פ שמותר לאכול ולשתות אוכלין ומשקין טמאים, חסידים ראשונים היו אוכלים חולין בטהרה והיו נזהרים מאד מכל הטומאות, ככה נהגו כל ימיהם והם נקראו ״פרושים״.
קדושה יתירה זו של הפרושים גרמה להם להיות נבדלים משאר העם כדי לא להטמא מאף אחד, לא מאדם, אוכלין, משקין או סתם כלי שאינו טהור.
פרישות זו מביאה לטהרת הגוף ממעשים רעים, גורמת לקדושת הנפש, וזו גורמת להם להידמות בשכינה כנאמר:
״והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה׳ מקדשכם״.
הפרושים של פעם הם ה״חזונישניקים״ של היום, ואלו כמו אלו חשובים מאד לפסיפס היחודי של עם ישראל.
4:
תחילת זמן קיץ הביא עמו מצב של המוני בחורי ישיבות ואברכים צדיקים שנאלצים ללמוד מהבית, בהזדמנות זאת אברך אותם שיצליחו ללמוד לפחות כמו בישיבה ואף יותר.
בחורים יקרים, תזכרו שעם ישראל תלוי גם בכם, כמה שיותר תלמדו ברצינות, כך יהיה לכולנו סייעתא דשמיא להתמודד עם המצב הקיים.
אברכים אהובים, כל דף גמרא שלכם, הוא קורת רוח לקב״ה.
החיילים הצדיקים שבצבא שומרים עלינו במסירות עד אין קץ תוך כדי סיכון חיים, ואתם תפקידכם לשמור עלינו לא פחות על ידי לימוד התורה.
מכאן שולח אני לכולם את תודתי, לאלו שבצבא ולאלו שלומדים תורה.
5:
ישנם כידוע שש דרגות טומאה שונות.
אבי אבות הטומאה (מת), אב הטומאה, ראשון לטומאה, שני לטומאה, שלישי ואף רביעי לטומאה, כל דרגה ועניינה היא.
תקופה זו פתחה בפני רבים את עולם האינטרנט על גווניו, משפחות רבות מתחברות בלית ברירה לאפליקציית זום לדוגמא, כדי ללמוד בחברותות.
פונה אני לאלו שעולם זה חדש להם, תזכרו שבאינטרנט וסמארטפונים ישנם לפחות שש דרגות טומאה בדיוק כמו שכתבתי קודם.
האינטרנט יכול להוביל חס ושלום לאבי אבות הטומאה ממש כמו עם מת, גם איבוד טוהר המחשבה דומה למוות רוחני.
ישנם אתרים שממש מזיקים והם דרך חד סיטרית שממש קשה עד בלתי אפשרי לחזור ממנה.
ישנם אתרי אב הטומאה שאולי אפשר לחזור מהם, אך לא באותו מצב רוחני שהיינו לפני.
ישנם אתרי ראשון לטומאה שגורמים לשמיעת לשון הרע, שני לטומאה שגורמים לסתם רכילות, שלישי לטומאה שגורם לסתם בזבוז זמן, ואפילו הרביעי לטומאה שיכול לעצבן את אבא או את בן או בת הזוג.
פונה אני לבחורי הישיבות והאברכים שנושא זה חדש להם, הכי טוב להימנע כמה שיותר, תזכרו את הפרושים של פעם, ואם אין ברירה, תזכרו את שש דרגות הטומאה, האמינו לי, אני יודע על מה אני מדבר, לצערי יודע יותר מדיי.
שבוע מקסים ובריא לכולם
עמירן דביר (הלוי)