הסתגרות בבית, בידוד חברתי, רחיצת ידיים תדירה, שמירה מפני קירבה, קושי לתכנון יום המחר, היעדר סדר יום קבוע, היעדר יוזמה והתנהגות תגובתית – עד לא מזמן התנהגויות אלה היו מדליקות אצלנו נורה אדומה, מאותתות על חוסר איזון, על בעיה בשיפוט או אולי אף על הפרעה נפשית, אך בחודשיים האחרונים התנהגויות אלה לא רק שאינן פתולוגיות אלא ההפך הוא הנכון.
ההרצאה המלאה
אנשים הנוהגים כך, נוהגים בשפיות ובאחריות ומסמלים חוסן נפשי. ראו כמה המונח "נורמלי" הוא מושג המשתנה בין תקופות שונות, בין מצבים שונים, בין מקומות שונים. בימי הקורונה, תחושת החרדה הנה מנת חלקנו, החרדה היא הנורמלית. התגובות שלנו הן תגובות נורמלית למצב שאינו נורמלי, אך הדברים אינם נגמרים בהבנה זו.
הכל תלוי בהורים
מחקרים הראו שהאירוע שאדם עובר אינו הגורם העיקרי הקובע אם הוא ייזכר כחוויה טראומטית, חוויה סתמית, או חוויה קשה אך לא מזיקה. בוודאי שלאופי ולעוצמת החוויה ישנה השפעה, אך הגורם שיקבע את איכות החוויה הוא האופן שבו החוויה קודדה בתודעה של האדם. כאשר מדובר בחוויות מורכבות, התיווך של החוויה על ידי אחר משמעותי היא הקריטית וכאשר מדובר בילדים, האחר המשמעותי הוא ההורה.
כך, למשל, כאשר תשאלו אנשים לגבי חוויותיהם במלחמת המפרץ, היו שהגיבו בחרדה ובזעזוע: "זה היה נורא, פחד מוות, טילים עפו לכל עבר" והיו שדיווחו דווקא על תקופה שהייתה אומנם לחוצה, אך "כיפית, אבא ואמא היו בבית, שיחקנו, היה הווי משפחתי...".
ילדים מגיבים למצבי חיים לאחר שהם מתבוננים בהתנהגות של המבוגרים בסביבתם, ולכן התפקיד ההורי הוא משמעותי ביותר. מה, אם כן, עלינו כהורים לעשות כדי לתווך נכון לילדים את המצב? כדי לדאוג לכך שהזיכרון של תקופה זו יהיה מיטיב? ובכן, ישנם מספר עקרונות שמומלץ לזכור וליישם.
1. השקיעו בעצמכם
לפני שנתחיל לדבר על הילדים חשוב רגע להתמקד בכם, ההורים. אתם העוגן הרגשי החשוב ביותר עבור הילדים! אם תצליחו לשדר לילדכם שאתם רגועים ובשליטה, הם ישמחו להאמין לכם. לכן, לפני הכל, השקיעו והפנו תשומת לב לעצמכם. החזרה ללימודים ולשגרה החדשה היא אמנם מבורכת, אך עלולה ליצור בלבול וחששות הן בקרב ילדים והן בקרב הוריהם. לכן חשוב מאוד שתפנו תשומת לב לעצמכם, תנסו להיות מודעים לרגשות ולחששות שלכם. התפנו לעסוק בפעילות שגורמת לכם להירגע וזאת בגדר האפשרי בנסיבות הקיימות. זה יכול להיות בדברים הקטנים - פעילות גופנית, האזנה למוסיקה נעימה ואהובה, או שיעור מחזק, לפנות זמן קצר לשיחה עם חברה או יציאה להליכה קצרה. כזוג הורים, נסו לפנות את בן או בת הזוג להפוגות קצרות בהן כל אחד מכם יוכל להתמלא, להתאושש ולחזור לתפקד עם הילדים בצורה המיטיבה.
2. ספרו להם את האמת
כעת, אחרי שאתם ההורים פנויים ניתן לעבור לשלב הבא: הכלת הילדים ותיווך המצב בצורה מיטבית. ראשית נתייחס לידע ולמידע. הנטייה הטבעית שלנו כהורים היא לגונן על הילדים, לא לספר להם על דברים מפחידים או קשים. אבל כיום, ילדים חשופים למידע. לכן תיווך נכון של המידע הזה בצורה אמינה אך מותאמת הוא חשוב מאוד.
3. התרחקו מ"פייק ניוז"
ידע מבוסס מפחית חרדה. בימים אלה, המציאות והעובדות משתנות מיום ליום. למשל, לאחר תקופה יחסית "מוכרת", בעת כתיבת שורות אלה מסתמנת חזרה הדרגתית ללימודים, שוב נהלים חדשים, שוב מציאות חדשה. פנו זמן לשיחה יומית עם הילדים והסבירו להם את המצב בצורה ברורה המתאימה לגילם והשתדלו מאוד להגביל חשיפה לתכנים מפחידים ולתרחישי אימה. במידה ואינכם בטוחים במהימנות המידע - פחות תמיד עדיף על יותר.
4. הקשיבו וגלו אמפתיה
היו קשובים לשאלות של הילדים ונסו לענות עליהן מבלי להציף במידע מיותר. הקשיבו ושימו לב למה שמטריד אותם. במקרים רבים, ילדים מוטרדים מדברים שונים לגמרי ממה שמטריד אותנו המבוגרים. יתכן והם יהיו עסוקים בלימודים או בתוכניות שהם הפסידו, בחברים שאולי שכחו אותם, איזו גננת תלמד אותם, בהשלכות הישירות על החיים שלהם ולאו דווקא בחרדות הכבדות המעסיקות אותנו. הקשיבו למה שמעסיק אותם ותנו מענה לדאגה שלהם.
5. תכננו "שגרת ביניים" חדשה
שגרה הנה סוגיה בה עוסקים רבות בימי הקורונה. שגרה היא דבר מבורך ומרגיע ולפעמים כיף לשבור אותה, כל עוד הדבר נתון לבחירה שלנו. אך בימים אלה השגרה המוכרת והמרגיעה נלקחה מאיתנו באופן פתאומי, לא בחרנו זאת והיעדר הבחירה מערערת אותנו. לא היתה עבודה ולא היו לימודים, לא היו תפילות במניינים ואפילו את ליל הסדר חגגנו לראשונה בחיינו באופן שונה מהרגיל.
בתקופה זו דובר רבות על חשיבות השמירה על השגרה. השגרה וסדר יום קבוע משדרים לנו יציבות ורצף תפקודי. השגרה היא המיכל לתוכו אנחנו יוצקים את תוכן חיינו והיא מהווה עוגן נוסף לתחושת הביטחון. כעת, עם החזרה ללימודים עלינו לבנות שגרה חדשה, שגרת ביניים - כבר לא חירום אך עדיין לא החיים כפי שהכרנו בעבר. נראה שאנחנו צריכים להמציא ולהבנות לעצמנו שגרה חדשה, ולהתאים אותה ולשנות בכל יום מחדש.
לכן חשוב בימים אלה להמשיך לבנות עם הילדים מסגרת, מערכת או סדר יום שמתאים לתנאי הלמידה החדשים במשפחה. יתכן ויש במשפחה אחת ילדים צעירים בבית, אחרים שיחזרו ללימודים ובוגרים שלומדים מרחוק. חשוב לזכור שלא די לבנות את השגרה, אלא חשוב גם להקפיד עליה: שעות שינה וקימה, זמני תפילה, לימוד משותף, ארוחות משותפות… חישבו אלו עוד 'משבצות' כדאי להכניס ליום. מידי פעם בדקו עם הילדים אם סדר היום מתאים או שמא הגיע הזמן לעדכן אותו מעט. עודדו יצירתיות בהכנת המערכת. במקביל, מומלץ לבנות שגרה חדשה גם לשעות אחר הצהרים, בה ניתן לשמר חוויות או פעילויות מהן נהנינו יחד בתקופת הסגר-יצירה, פעילות גופנית, למידה ושיחה על נושאים מגוונים. אפשר לקבוע יעדים משותפים למשל: לימוד משניות עם שאיפה לעשות "סיום" טלפוני בנוכחות חברים או בני משפחה.
6. העלו "זכרונות" מלפני הקורונה
עם החזרה ל"שגרת הביניים", חשוב לזכור שלא רק השגרה נקטעה, גם רציפות החיים נקטעה. נזכור שעבור ילדים רבים, הפעם האחרונה בה ביקרו במסגרת החינוכית הייתה לפני פורים. בתפיסתו שלו ילד צעיר מדובר בזמן רב. נצח! לכן חשוב להיזכר יחד, מה הם זוכרים מהמסגרת (הגן, בית הספר), את הגננת, המורה, המלמד ואת החברים. נסו להיזכר יחד אילו חוויות עברתם מאז. ככל שהילדים צעירים יותר, כך הם יזדקקו יותר לעזרתכם, ההורים, להיזכר בגן, בגננת, במורה, בכיתה ובחברים.
7. עודדו קשרים חברתיים
אם הזכרנו חברים, חשוב לזכור שקשר חברתי הוא גורם חוסן משמעותי בכל גיל. אחת הסכנות הגדולות של בידוד היא בדידות ובידוד חברתית. בדידות מגבירה חרדה ומצוקה, לעומת זאת, קשר חברתי מעודד הסתגלות והתמודדות. מכיוון שבמשך תקופה ארוכה לא היה ניתן להיפגש פנים אל פנים, זהו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפנינו היום, במיוחד בקרב ילדים צעירים. במשך תקופת הסגר עודדנו את הילדים ליצור קשר עם חבריהם ועם בני המשפחה באמצעות הטלפון ואף התרגלנו לכך. כעת, עלינו להתרגל למציאות אחרת. כעת מותר ורצוי להיפגש עם משפחה ועם חברים אך יש צורך לשמור על מרחק. אך טבעי, שילדים יגיבו לכך ברגשות מעורבים. יהיו שיתרגשו ויתלהבו לקראת המפגש עם החברים, יהיו כאלה שיחששו, יתביישו ויביעו דאגה מפני המפגש. ויהיו ילדים רבים שיחושו רגשות מעורבים - התרגשות לצד חשש ופחד. עליכם הורים להיות מודעים לכך ולהבין שאלה תגובות תקינות למצב משתנה ולא מוכר.
8. נהלו "שיחות רגשיות"
כדאי ליזום שיחה רגשית עם הילדים לקראת החזרה ללימודים ולדובב אותם עם שאלות פתוחות המזמינות אותם להביע טווח רחב של רגשות. זכרו שכל רגש הינו לגיטימי וקבלו גם רגשות שליליים בהבנה.
הסבירו שניתן להרגיש מספר רגשות בו זמנית, תנו תוקף לכל רגש שעולה ואל תיבהלו מרגשות שליליים. יכולתו של ההורה לשאת רגשות של עצב, חשש ופחד ולהכיל אותן מבלי להיבהל מחזקת את האמון והביטחון של הילד בהורה ובעולם סביבו.
עזרו לילדים לשיים טווח רחב של רגשות ולנסות לזהות את הרגשות המתעוררים מעת לעת. מומלץ להתרגל לעשות זאת כדבר שבשגרה, שכן ידוע שפיתוח שפה רגשית תורמת לחוסן של הילד!
9. הכינו "ערכת הרגעה"
במידה וילדכם מביע חשש, דאגה או חרדה, תנו תוקף לרגשות הללו אך סייעו לו למצוא את הכוחות המצויים בתוכו להתמודד. מומלץ לחשוב יחד מה בדרך כלל מסייע לו להירגע במצבים מלחיצים וליישם זאת גם כעת. ניתן אף להכין "ערכת הרגעה" אותה הילד יוכל לקחת עמו בתיק לגן או לבית הספר. כמו כן, מומלץ ללמוד ולתרגל יחד תרגילי הרפיית שרירים או דמיון מודרך לפני השינה ובבוקר לפני היציאה למסגרת ולעודד את הילד לחזור על פעילות זו במצבים בהם הוא חש בלחץ או במתח.
10. תאמינו בילד שלכם
העבירו לילדים מסר שמשלב אמפתיה לחששות לצד ציפייה ואמונה בכוחות הפנימיים שלהם לחזרה לתפקוד.
עשו שימוש בערכים ובשפה המשפחתית שלכם והעזרו בהם לבניית מסר אופטימי של תקווה.
11. הקשיבו למילים ולהתנהגויות
ידוע שילדים בכל הגילאים מתקשים לבטא את הרגשות שלהם - החיוביים והשליליים- בצורה מילולית ולכן לעיתים נוטים להביע אותן דרך ההתנהגות. לכן, בתקופה הראשונה לחזרה לשגרת הקורונה, ניתן לצפות שיופיעו התנהגויות שמזכירות גילאים צעירים יותר כגון קושי להיפרד מההורים, קשיי הסתגלות למסגרת, בכי מוגבר, קשיי שינה, הרטבה ושינויים בהרגלים שכבר בוססו. התנהגויות אלה הנן כאמור ביטוי התנהגותי לרגשות והן תגובות נורמליות למצב שאינו נורמלי. לכן הקפידו להקשיב למילים ולרגשות הבאות לידי ביטוי דרך ההתנהגויות, והשתדלו להגיב אל הרגשות ולא אל ההתנהגויות. זכרו, זהו שלב אחד בתהליך החזרה לחיים השגרתיים והמוכרים.
12. היו סלחניים
לילדים יש כוחות טבעיים להסתגל לשינויים בתנאי החיים. בימים אלה אנו סלחניים כלפי התנהגויות שאינן אופייניות לילד על פי גילו, מפני שאנו מאמינים שבהיעדר יכולת הבעת שפתית מפותחת, זוהי דרכם של ילדים להביע את רגשותיהם, והתנהגותם הנה תגובה נורמלית למצב שאינו נורמלי.
13. העצימו ביטויים לחוסן רגשי
ההתייחסות והכלת הרגשות הקשים הנה חשובה, אך במקביל, חשוב מאוד לזהות, להדגיש, להגביר ולהעצים התנהגויות המבטאות יכולות התמודדות וחוסן רגשי. כישרון מיוחד שבא לידי ביטוי, ניסיון להתגבר על חשש, שיתוף וניסיון לשיח רגשי, כל אלה הנן דוגמאות לניצני חוסן. כאשר אתם מזהים ניצנים אלה, סמנו אותם, פנו להם מקום וחזקו את הילד על כך, הביעו הערכה ובטאו אמון בכוחו להמשיך להתחזק ולהתמודד.
14. תגרמו לו לסייע לאחרים
בדומה לקשרים חברתיים, עזרה לאחרים מגבירה תחושה של שליטה ומסוגלות ותורמת לתחושת החוסן. לכן מומלץ לתת לילדים תפקיד בבית ולחזק אותם על ביצועו. חישבו יחד עם הילד כיצד ניתן לסייע לאחרים (בבית, במשפחה, בשכונה). עודדו ילדים צעירים לסייע בהנאה במטלות הבית וילדים בוגרים לבלות זמן עם אחיהם הצעירים לא מתוך עול אלא מתוך ערך של אמפתיה, ראיית הצורך של האחר ועזרה לאחר. עודדו בני נוער להתנדב במקומות מוכרים ובטוחים, בגדר ההנחיות העדכניות- למשל לערוך קניות ולחלק מזון עבור קשישים או משפחות בבידוד.
15. עודדו יצירתיות
יצירתיות היא ערוץ נפלא לעידוד ביטוי רגשי ולתעסוקה חיובית. עיסוק במוזיקה, באומנות ואף בבישול יסייע להעביר את הזמן בצורה נעימה יותר ומהווה פסק זמן בו הנפש יכולה לעבד בצורה כוללנית את מכלול החוויות. זהו הזמן לממש את הפוטנציאל היצירתי שטמון בכולנו! כן! גם ההורים יכולים להשתתף בפעילות יצירתית. אין לתאר את המבט בעיני ילד שרואה את הוריו מתפנים מעיסוקיהם ויוצרים, מציירים וצובעים יחד .
16. פעילות גופנית - לגוף ולנשמה
לבסוף, ידוע שהגוף והנפש תלויים זה בזה ושפעילות פיזית הנה מרגיעה ומסייעת לפניות רגשית ולחוסן נפשי. נסו לפנות זמן לעסוק בפעילות גופנית עם הילדים, בין אם זה בבית ובין אם זה מחוצה לו. כבר הוכח שפעילות גופנית משחררת מתחים ומרפה את הגוף ואת הנפש.
17. שמרו על יציבות
חשוב לזכור ששמירה על רציפות ועל שגרה יציבה הנם גורמי חוסן המסייעים לילדים ולמבוגרים להתמודד בצורה מסתגלת עם מצבים של אי ודאות. לא פחות חשוב לזכור שלילדים ישנה יכולת בריאה להסתגל לתנאי חיים משתנים, אך הם זקוקים להכלה ולהכוונה שלנו, המבוגרים.
18. אתם יכולים לעגל פינות
אתם מחזיקים על כתפיכם הרחבות את הבריאות והחוסן הנפשי של ילדיכם. זוהי משימה נעלה מאין כמוה. הפגינו כלפי עצמכם חמלה, ותרו לעצמכם ואפשרו לעצמכם לעגל פינות. בתוך ההמולה אפשר להרגיש חוסר משמעות וחוסר הספק.
19: תראו כמה הספקתם!
טיפ שאימצתי לעצמי: לפנות כמה דקות בסוף היום לכתוב מה עשיתי ומה הספקתי היום. ראיית ההספק בהחלט מרגיעה, עושה סדר ומהווה עוגן.
20: אתם מושלמים כפי שאתם
רבות נכתב על המושג "אם טובה דיה" - ובכן, זכרו שבימים אלה אף אחד אינו מצפה למושלמות, להיות טובה דיה זה המושלם החדש!
הזכירו לעצמכם שאתם עושים את הטוב ביותר שניתן לעשות בתנאים הקיימים. וזכרו, המצב הזה הינו זמני ובע"ה בקרוב נחזור לשגרה המוכרת.
- הדברים נמסרו בהרצאה מיוחדת לנשים מאת עינת ישפה - פסיכולוגית חינוכית מומחית, מנהלת שפ"ח בני ברק - במסגרת פרויקט הזום של רשת הכוללים "אחוות תורה"