לפני 96 שנים, בשבוע זה (כ"א בסיון תרפ"ד), ביקרה משלחת יהודית שהורכבה מרבני ירושלים בראשות הגרי"ח זוננפלד[1] אצל האמיר עבדאללה, בעבר הירדן למטרה כל שהיא.
ישנם הטוענים שביקור זה נועד להבטיח התיישבות יהודית בארץ תוך ויתור על הצהרת בלפור וסאן רמו והרעיון של הקמת מדינה או 'בית לאומי' בארץ ישראל, והגרי"ח זוננפלד חפץ בשלטון מוסלמי של האמיר עבדאללה על ארץ ישראל.
לידי "כיכר השבת" הגיע הקלטה מאת ראש ישיבת איתרי הגאון רבי שלמה פישר, אחיו של ראב"ד העדה החרדית הגרי"י פישר זצ"ל, בה נאמר כי הוא קיבל מרבותיו ששקר טוענים אותם היסטוריונים שהגרי"ח זוננפלד ויתר על רעיון מדינה יהודית[!] וכל מטרתו של אותו מפגש היה לפשר ולתת את עבר הירדן המזרחי למוסלמים, בעוד עבר הירדן המערבי ניקח לנו, היהודים.
לשונו המלאה של הגר"י פישר, כפי שנחשף לראשונה ב'כיכר השבת': "מה רצה ריח"ז לעשות? ריח"ז אמר אני יושב בא"י כבר 50 שנה, ואני מכיר את המנטליות הערבית, ואני יודע איך צריך לדבר עם הערבים, והוא רצה אז לעשות מעשה זה, של לעשות מיקוח עם חוסיין אבי עבדאלה, ומה יהיה? הרי א"י שלנו, שתי גדות לירדן זו שלנו זו ג"כ אז הוא רצה לותר על עבר הירדן לטובת עבר הירדן המערבי ויעשו שלום".
[מעניין לציין שדברים ברוח זו אמר הגרי"ח זוננפלד בעצמו בשיחה עם העיתונאי החרדי זליג שכנוביץ. הגרי"ח אמר לו: "מפני מה הלכתי לרבת עמון? בוודאי לא כדי להטות את לבבו נגד הציונים... איש אינו יודע באיזה מצב נהיה פעם ומה יהיו היחסים בין ארץ ישראל למלך הערבים". (הדברים הובאו בספר "מפיהם" עמ' 339)].
• • •
כאמור, על מטרתה של הפגישה חלוקות הדעות, ובכלל על השקפתו של הגרי"ח זוננפלד חלוקות הדעות, אשר בימינו כל הזרמים בציבור החרדי טוענים - שלי הוא!
מחד, אנשי 'אגודת ישראל' הטוענים שהגרי"ח זוננפלד היה משלהם, שהרי הוא הקים את אגודת ישראל בירושלים, ועל כך ספג גערות ונזיפות מהדיין רבי יהודה גרינוולד שהיה מקורב לחוגי סאטמר, (כמובא בשו"ת זיכרון יהודה, בודפשט תרפ"ג, ח"א סי' ר'. מכתב מאייר תרע"ג).
ומאידך, אנשי העדה החרדית, הטוענים אף הם, כי הם ורק הם, מהווים המשך לדרכו של הגרי"ח, שהרי עמד בראשות 'העדה'.
הוויכוח למעשה החל כאשר האחים רבי משה בלוי, ממנהיגי אגודת ישראל בישראל, ורבי עמרם בלוי, ממנהיגי נטורי קרתא, התפצלו לאחר פטירתו, כשכל אחד מהם טוען כי הוא הוא הינו ממשיכו האידאולוגי של הרב זוננפלד.
כך בימינו ישנם על הגרי"ח זוננפלד שלושה ספרים, "עמודה דנהורא" של ר' משה בלוי, "מרא דארעא דישראל" של ר' מ"מ גרליץ, ו"האיש על החומה" מאת נכדו של הרב, רש"ז זוננפלד – מסתבר למדי שלא כל הציבור החרדי תמימי דעים שכל הספרים אכן מייצגים את משנתו של הרב.
הקנאים טוענים ש'האיש על החומה' מזויף, ורק 'מרא דארעא דישראל' ו'עמודא דנהורא' הם הנכונים, וכך סח לי ר' יואליש קרויס. אומנם יש קולות בקרב הנטורי קרתא, שגם 'עמודא דנהורא' שנכתב בידי ר' משה בלוי, איש אמונו של הגרי"ח זוננפלד שנים רבות, מזויף[!], עקב כך שמסופר על רבי עמרם בלוי שהתבטא על סיפור מסוים בספר שאינו אמין.
בסדרת מאמרים נרחיב במשנתו, וננסה להבין עד להיכן הגיע גובה הלהבות במריבה על מורשתו של מרן הגרי"ח זוננפלד, עד כדי כך שלפני כמה שנים ביום ירושלים כ"ח באייר נעמדו שתי קבוצות חרדיות זו מול זו והפגינו האחת כלפי חברתה כשכל אחת טוענת: "שלי הוא! ואתם זייפתם את מורשתו"...
מעניין מאוד שאנשי נטורי קרתא טוענים שהם הממשיכים את הגרי"ח זוננפלד, כיון שהם הולכים להיפגש עם ערבים, בדיוק כמו שהגרי"ח זוננפלד הלך להיפגש עם האמיר עבדאללה בירדן, במטרה להודיע שהוא לא שייך לתנועה הציונית ובסך הכל הוא מתחנן ומבקש פיסת קרקע לו ולקהילתו לחיות את חייו בהשקט ובבטחה ולא להתגרות באומות ח"ו.
אנשי העדה החרדית שאינם הולכים למפגשים עם ערבים טוענים שאין הדברים כך: ידידי ר' יואליש קרויס טוען שהגרי"ח זוננפלד חזר בו מגישתו לדבר ולהיפגש עם הערבים, וכל ענין הפגישה ארע לפני פרעות תרפ"ט, ומאז היה שינוי בהשקפתו.
עוד מוסיף ר' יואליש ומספר שכאשר היו מקרים בהם אכן טעו וחשבו ערביי ירושלים שהגרי"ח יכול להצטרף אליהם במלחמתו נגד הציונות, והגיעו אליו באמרם לו: "הבה ותצטרף אלינו", נענה הגרי"ח זוננפלד ואמר: "מה פתאום! אני נלחם נגד הגוישקיט של הציונים, ואתם נלחמים נגד האידישקייט של הציונים, ואין מלחמתנו שווה...".
[1] ביחד עם הרב חיים נאה (בעל השיעורים הידוע במחלוקתו עם החזו"א) אשר לימים צידד בתנועת אגודת ישראל בפילוג בינה לבין העדה החרדית ואף השתתף בישיבת של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של חברת הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com