דעמירן בעלמא

עמירן דביר: דווקא השבוע אני בוחר להודות

על שתי אותיות שחרצו את גורל עם ישראל, על כפיות טובה ופגם באמונה, על סיבת היעדרות נציג שבט לוי במרגלים, על המיוחד בלימוד תורה לעניין יששכר וזבולון, ועל עת להודות. עמירן דביר בטורו השבועי לפרשת שלח (טור)

עמירן דביר | כיכר השבת |
(איור: מוטי הלר)

1:

פרשת ״שלח״ מתחילה בציווי השם למשה ״שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען..״.

המילה ״לך״ מרמזת על ההקפדה העתידית של הקב״ה על עם ישראל והיא בעצם תחילת החלטתו שאכן דור זה אינו ראוי להכנס לארץ.

המילה ״לך״ חרצה את גורלם של דור המדבר.

אמנם כאן בפרשה זה רק מרומז, אך בהמשך בספר דברים עניין זה כתוב במפורש בתוכחת משה לבני ישראל ככתוב ״ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו..״ ובעצם שתי הפרשיות משלימות אחת את השניה.

הקב״ה מסביר למשה שאין לו לקב״ה עניין לשלוח מרגלים כיוון שכבר הבטיח לעם ישראל הכל, שיכבשו את ארץ כנען וינחלו אותה.

אבל, ידע הקב״ה שעם ישראל יבואו למשה באמתלה שרוצים הם לשלוח מרגלים בשביל כאילו לבדוק את ארץ כנען מבחינה מלחמתית, מאיפה כדאי להכנס ועוד אי אלו בדיקות כמו שנהוג לעשות לפני מלחמה וכמו שעשה יהושע כששלח שני מרגלים ליריחו, וכמו ששלח אל ה״עי״ בטרם נכנס להלחם בה.

משה עצמו גם שלח לרגל את ״יעזר״ בדרכו לכבוש את ארץ האמורי.

אם כן מסביר הקב״ה למשה מה לעשות במקרה כזה ואת מי לשלוח, שלח ״לך״, לך ולא לי.

אבל הקב״ה שהוא בוחן כליות ולב יודע את הסיבה האמיתית, שעם ישראל מפקפק בהבטחה שניתנה להם, ורוצים הם לבדוק האם אפשרי בכלל לכבוש את כנען.

יש הבדל עצום בין ״איך״ ל״האם״, על איך לכבוש אין קפידא, אבל על האם אפשר בכלל לכבוש, יש קפידא ענקית.

בנקודה זו מחליט הקב״ה לבדוק את עם ישראל דרך נציגי השבטים שנשלחו לרגל את ארץ כנען.

תשובתם כשיחזרו תקבע האם יזכו להכנס בשנה זו לארץ, או יאבדו זכות זאת ויעקיפו את ישראל מדרום לצפון במשך ארבעים שנה כמו שאכן קרה, כפיות הטובה וחסרון האמונה חרצה את גורלם.

2:

בין נציגי השבטים שנבחרו לרגל, לא נמצא נציג לשבט לוי.

וזאת ההזדמנות להבין כמה דברים חשובים שמאפיינים את שבט זה.

עיסוקם החשוב של בני שבט לוי היה בעבודת המשכן, פירוקו והרכבתו לפני ואחרי כל חניה, בנשיאת כליו, ואף בללמד תורה לכל עם ישראל.

לא ראוי היה לבטל עיסוק חשוב זה כדי לרגל את הארץ.

גם במלחמות הם לא השתתפו, וחלק ונחלה בארץ ישראל גם לא יקבלו בהמשך.

הלווים הם משרתי ה׳ ומורמים רוחנית ומעשית משאר העם ותפקידם לשרת ולדאוג לרוחניותם של עם ישראל.
שבט זה לא היה שותף בחטא העגל ובשאר מרעין בישין.

תפקידם של הלווים בנשיאת הארון ושאר כלי המשכן היתה הסיבה שלא היו שותפים בשיעבוד מצרים, מי שעתיד לנשוא בכתף את ארון העדות, לא ראוי שיתעסק בסחיבת אבנים בשביל פרעה.

פרעה עצמו אמר למשה ואהרון באחת הפעמים ״לכו לסבלותיכם״, רש״י מסביר שפרעה טוען למשה, מה אכפת לך מהשעבוד של עם ישראל, הרי אתה משבט לוי ולא אמור בכלל לעבוד, לפרעה עצמו היה מובן מאליו שהוא אמור לוותר על שירותם של יותר מעשרים אלף לויים.

וצריך להבין מדוע? מה גרם ללווים לפטור חשוב זה.

3:

בואו נחזור רגע אחורה להבטחת השם לאברהם ״גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה״.
ולכאורה בפסוק זה יש כמה מילים מיותרות.

הרי המילה ״גר״ מציינת אדם שלא שחי במקומו הטבעי, ואם כן למה מוסיף הכתוב ״בארץ לא להם״?

וכך שמעתי משמו של המגיד הרב ברוך רוזנבלום שציטט את בעל ה״זרע שמשון״ ר׳ שמשון חיים בן נחמן מיכאל זצ״ל.
הפסוק בעצם מחולק לשני חלקים, האחד הוא ״גר יהיה זרעך״ והשני בעצם מסביר מי עתיד להשתעבד ומי לא.

וכך אמר הקב״ה לאברהם, מי שירגיש את עצמו ב״ארץ לא להם״ ולא ינהג כמנהג המצרים ויבדיל עצמו מהם, אותו אחד לא ישתעבד, אך מי שיפסיק להתנהג כגר ויתבולל עם המצרים, אחד כזה ישתעבד למצרים.

ידוע שלאחר מות יוסף הפסיקו בני ישראל לעשות ברית מילה, שהיא בעצם הדבר המבדיל בין עם ישראל לשאר העמים, וכשעם ישראל החליטו להטמע במצרים ולהפוך מגרים לתושבים, אז הפך השם את לב פרעה לשעבד את בני ישראל, ומנקודה זאת התחיל שעבוד מצרים.

רק שבט לוי לא העזו להפסיק את מצוות ברית מילה ולא הסכימו להתערבב עם המצרים, ובעצם נשארו גרים.

כמו שברך משה את שבט לוי באומרו להם ״כי שמרו אימרתך ובריתך ינצורו״, אתם היחידים ששמרתם שלא לחקות את המצרים והמשכתם לשמור על הברית , וזאת הסיבה שהלווים לא היו שותפים בשיעבוד, מי שהבדיל עצמו ממנהגי המצרים, זכה להבדל גם משעבודם.

אם כן, מתחילת הדרך היו הלווים מופרשים ומבודלים משאר השבטים.

4:

במסעי בני ישראל במדבר, בדרכם לארץ ישראל לכל אורך הדרך, היה מיקומם של השבטים קבוע וללא אפשרות שינוי, הם חנו מסביב למשכן, כל שבט ומיקומו הקבוע, ובאותו סדר בדיוק המשיכו ממקום אחד למשנהו.

הצועדים בראש מלפני המשכן ובמזרחו היו שבט יהודה שהיה העיקרי, ועמו ותחת דגלו צעדו גם שבטי יששכר וזבולון, שבט המלוכה עם לומדי התורה ותומכיה.

לדעתי חשוב להבין מזה שבבסיס קיום עם ישראל נמצאים לומדי התורה ותומכיה.

וזאת ההזדמנות לבדוק משהו מעניין.

מדוע רק בלימוד תורה יש אפשרות לעשות עסקת ״יששכר וזבולון״, ובשאר מצוות לא??

למה אין אפשרות לשלם למישהו כדי שיעשה בשבילנו עוד מצוות ונתחלק בשכר? מה מיוחד בלימוד תורה שרק במצווה זו ניתנה אפשרות לשלם ולהתחלק בשכר?

שמעתי פעם הסבר יפה מחברי היקר שהוא גם מורי ורבי, הרב בנימין מילצקי, שבלימוד תורה ישנם שני עניינים, הראשון הוא שמחויבים אנו ללמוד תורה, והגית בו יומם ולילה, השני הוא שהתורה חייבת להילמד כל הזמן, העולם יתקיים רק אם התורה לא תפסיק לרגע להילמד.

אם ככה, לכאורה הסכם יששכר וזבולון לא פותר את העניין הראשון, מי שלא לומד לכאורה לא קיים את ״והגית בו״, אבל את העניין השני הוא מקיים ובגדול.

מי שזוכה לתמוך בלומדי תורה, נעשה שותף פעיל בזה שהתורה ממשיכה להילמד, ועל זה הוא יקבל שכר גדול בעולם הבא.

לפי זה יוצא שמי שלומד תורה מקבל שכר עצום גם על עצם לימוד התורה וגם על זה שבזכותו התורה ממשיכה להילמד, והתומכים מקבלים חצי שכר על זה שעזרו לעולם להמשיך להתקיים בזכות שהתורה ממשיכה להילמד.

שמעתי חידוש מיוחד בשם הרב שטיינמן זכר צדיק לברכה, שמי שתומך בלומדי תורה יזכה בעולם הבא להבין את מה שילמדו שם, ולהיות שותף פעיל בלימוד ואפילו אם בעולם הזה לא למד תורה, משנה או גמרא, ולא הייתה לו הזכות להבין אותה, בזכות התמיכה, הוא יבין אף יבין.

חשבתי לעצמי שאולי החידוש המדהים הזה קשור לזה שכתוב שכשהתינוק במעי אמו, המלאך מלמד אותו את כל התורה ולפני יציאתו לאוויר העולם נוגע מעל שפתו העליונה של התינוק ומשכיח ממנו הכל.

מסתבר אם כן שזאת לא שיכחה לגמרי, הנשמה שהיא רוחנית זוכרת את כל מה שלימדו אותה, אבל בעולם הזה שעטופה בגוף גשמי, צריך יהיה להתאמץ ולשקוד כדי לזכור את מה שהמלאך לימד אותנו כבר.

אדם שבעולם הזה הוכיח שחשובים לו לומדי התורה, יזכה ליהנות מהפירות בעולם הבא.

5:

עת להודות.

זהו הטור מספר ארבעים ושלוש שזכיתי לכתוב ל'כיכר השבת', וחשבתי לעצמי שהגיע הזמן להודות לכל מי שעזר, ייעץ ותמך.

בראש וראשונה לקב״ה כמובן שאין עוד מלבדו והכל ממנו יתברך ולכבודו.

תודה מיוחדת לאבי מורי היקר, המגדלור הפרטי שלי, ממנו ינקתי את האהבה לתורה הקדושה, ממנו הבנתי שבלי לימוד תורה חיינו אינם חיים.

חשוב מאד להקפיד על חשיבות העניין של הבאת דבר בשם אומרו, את רוב דברי אני זוכה ללמוד מספר ״תורת תמימה״, ומ״פשוטו של מקרא״ שבצדו יש את ״רש״י כפשוטו״, מעשרות שיעורים מיוחדים של הרב זמיר כהן, הרב ברוך רוזנבלום, הרב אליהו עמר, ועוד רבים אחרים שכל שיעור שלהם הוא עולם ומלואו.

תודה מיוחדת לרב בנימין מילצקי שזכיתי להיות חברותא שלו וללמוד ממנו המון

תודה רבה לאשתי היקרה שדואגת בקביעות שטור זה יהיה נקי מאי אלו טעויות.

תודה רבה למערכת 'כיכר השבת' ובמיוחד לנתנאל לייפר, העורך המתוק שהאמין בי מתחילת הדרך וצועד איתי בסבלנות ובכיף.

תודה רבה לאיציק דניאל שבזכותו נוצר הקשר עם 'כיכר השבת'.

תודה רבה לחברי ידידיה מאיר על עצה טובה ומועילה, תודה גדולה לסיון רהב מאיר שמילה טובה שלה נתנה לי המון.

תודה לחברי היקר ישי לפידות על עצות ותמיכה תמידית.

תודה לידידי מוישי רוזנצוויג שמעצב את הטור ומכין אותו בצורה הכי יפה להדפסה.

תודה רבה לכם הקוראים הנאמנים, כל אחד ואחד מכם חשוב לי במיוחד, אתם הכח שלי להמשיך.

ובהזדמנות זו אבקש מכם להרגיש חופשי להגיב, להעיר ולהאיר.

אשמח לקבל משוב למייל ואשתדל לענות בחזרה.
Amirandvir1@gmail.com


סופ״ש מקסים לכולם
עמירן דביר (הלוי)

להורדת גרסה מעוצבת להדפסה לחצו כאן

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר