הרבה השמצות ועלבונות ספג הציבור החרדי במהלך השנים אבל מעולם לא ייחסו לציבור הזה טיפשות או טמטום.
עד שהגיע נגיף הקורונה.
לא, לא יגידו את זה במפורש אבל זה מה שעומד מאחורי גיבובי השטויות שנאמרות על ידי דוברים שונים כדי להסביר את התפרצות הקורונה בקרב המגזר החרדי.
אומרים לנו יח"צנים, מומחים ומומחים מטעם עצמם, רופאים, עסקנים, בעלי פשט ובעלי דרש; זה הכל בגלל ההסברה. לא הייתה הסברה מתאימה לציבור החרדי שמתנזר מאמצעי התקשורת. אם רק הייתה הסברה שתתאים – כך הם אומרים – לצרכים המיוחדים של הציבור החרדי, הקורונה לא הייתה מכה בצורה כל כך נרחבת. ויש גם כאלו שתומכים את דבריהם בהתייחסות לתקציבי הפרסום למגזרים השונים בישראל.
אני נעלב.
כמה טיפשות מייחסים לציבור האינטליגנטי הזה כשאומרים שהוא פשוט לא מבין את הסכנה בלי שיסבירו לו?
אז הנה כמה אמיתות פשוטות שכולם נחשפו להם:
פרצה מחלה בסין – מובן.
המחלה מידבקת – מובן.
מאוד מאוד מידבקת – מובן.
היא קטלנית, אנשים מתים ממנה – מובן.
מומלץ לא למות – מובן.
לכן מומלץ לא לחלות – מובן.
לכן מומלץ לא להידבק – מובן.
לכן חובה לשמור על כללי היגיינה שפורסמו תחת כל עץ רענן – מובן.
ולכן לא צריך לומר שחובה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות (שבוע שבוע והנחיותיו), זה הרי כל כך פשוט ובהנחה שלא מדובר בציבור של טיפשים מופלגים, ברור שהבעיה איננה הסברה שהייתה או לא הייתה.
אה, ועוד משהו – כשבמקביל הרבנים אומרים לשמוע להנחיות משרד הבריאות, לא צריך קופירייטר מפורום החווה שישכנע את החרדים לדבר השם לעשות זאת.
אלא מה?
יתכן באמת שהאשמה היא בצפיפות בה חיה האוכלוסייה החרדית. כן כן, הצפיפות אשמה ושלום על ישראל.
אבל יתכן שיש לכך הסבר יותר עמוק:
מדובר באותו חוסר משמעת ישן וטוב שמפעפע מתחת לפני השטח של הציבור העדין והערכי בישראל כאשר הוראות שמקורם זר, "לא משלנו", זוכות לזלזול והתעלמות.
זו אותה בעיה שנתקל בה כל מי שנהג ברכבו ברחובות בני ברק ונאלץ להתאמץ מאוד כדי לא לדרוס רוכבי אופניים מופרעים, תינוקות של בית רבן, סתם אנשים שהולכים על הכביש כי יותר נחמד לעשות "שפאציר" ברווחה ומתוך ישוב הדעת וילדה בת חמש שחוצה את הכביש עם שני אחיה הקטנים.
אפשר להאריך בכך עוד ועוד אבל כדי לא להטריח אמנע מלהתייחס לעישון בישיבות. לא אתייחס גם לנסיעה בטרמפים. לא אזכיר במילה את הלצים המשתטים בים ללא מציל תוך סיכון חיים ואף לא ארמוז על מתקני הרכבים בכפרים עוינים.
לא כאן המקום לנבור לעומק מדוע ולמה זה קורה אבל דומה שהתהליך הוא כך:
בראשית הייתה החשדנות סביב הוראות שמקורן במי ש"לא משלנו" כאשר כל חילוני נחשד ככזה שמטרתו להעביר על הדת ושבאמתחתו פאות גזורות של ילדים תימניים. או לפחות מיסיונר.
במקביל הציבור החרדי הורגל לחשיבה עצמאית. והיא מבורכת.
כתוצאה מכך חוש הביקורת על מה שלא מתיישב עם החשיבה העצמית מתחדד, בד בבד לחשדנות דלעיל.
וההמשך הישיר הוא זלזול בהוראות באשר הן כשהן לא מסתדרות עם הגותו של ההוגה ויהי מקורן של ההוראות באשר הוא ומכאן הדרך לחגיגות קורונה – קצרה.
חשוב שלא לטייח ולצייר את הציבור הנבון הזה כחסר דעת שלא מבין דברים אלמנטריים בלי שיסבירו לו.
רק אל תציגו אותנו טיפשים. במטותא.
ולקינוח, הנה עדות מכלי ראשון:
בשבוע שעבר ביקרתי בתחנת משטרה גדולה בצפון לרגל עבודתי כעו"ד. כל השוטרים – ללא יוצא מן הכלל, ונתקלתי בהרבה – היו ללא מסכות. אבל השיא היה כששני שוטרים (כל אחד בתורו) הושיטו לעברי את ידם ללחיצת יד, כזו שהייתה מקובלת לפני יובלות לפני פרוץ הקורונה.
ראיתי ולא האמנתי.
0 תגובות