אאא

היום נצא למעין מקסים ביותר, בין הבודדים במרכז הארץ, ולא ביהודה ושומרון, קבלו את המעין עין ורד(א) בפאתי העיר הכנענית החשובה גזר.

• • •

אם הייתם מגיעים לפה בזמנו של אברהם אבינו ועד חורבן בית המקדש השני, הייתם יכולים לשתות וללגום ממי המעיין הזכים, שהיו מקור השתיה המרכזי של העיר הסמוכה גזר עליה מסופר רבות במקורות ישראל.

את ממלכת גזר, הביס יהושע בן נון בעת שכבש את ארץ ישראל: "אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד"[1].

 (צילום: אביתר ליכטמן)
(צילום: אביתר ליכטמן)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

מתנה לכהנים

לא רבים יודעים, אולם העיר גזר הוענקה ע"י שבט אפרים במתנה לשבט לוי, היושב לשקוד על תלמודו, ולשרת בקודש בבית המקדש: "וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם. וַיִּתְּנוּ לָהֶם .. וְאֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ"[2]

בתקופת החשמונאים המצביא היוני כבש את העיר גזר כדי להצר על עם ישראל: "אחרי-כן חזרו ירושלימה ויבנו ערים בצורות ביהודה ... בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים. וישימו בהן מצב להצר לישראל. הם בצרו את העיר אשר בבית צור ואת גזר ואת החקרה, וישימו בהן צבא ומחסני מזון"[3].

אולם יהודה המכבי כבש את העיר גזר, וגירש ממנה את היוונים, תיאור מפורט נשאר בידינו על כיבוש העיר וטיהורה מידי עובדי האלילים שבה שנערך ע"י שמעון אחיו הצעיר של יהודה המכבי שאף בנה לו בה בית, כנראה מפואר כיאה למעמדו כמלך ישראל:

 (צילום: אביתר ליכטמן)
(צילום: אביתר ליכטמן)
הגדלה
 (צילום: אביתר ליכטמן)
(צילום: אביתר ליכטמן)

"ובימים ההם חנה שמעון על גזר והקיף אותה במחנות.. והכה מגדל אחד וילכדהו.. ותהי מהומה גדולה בעיר. ויעלו אנשי העיר עם נשיהם וטפם על החומה, ויקרעו את בגדיהם ויצעקו בקול גדול ויבקשו משמעון לתת להם יד ימין (לחון אותם)... ויעתר להם שמעון ולא נלחם עמם. ויגרש אותם מן העיר, ויטהר את הבתים אשר היו בהם צלמיות, ובא אליה בזמרה ובברכה. ויסלק ממנה כל טומאה ויושב בה אנשים המקיימים את החוק (התורה), ויבצר אותה וייבן לו בה בית".

היוונים לא ויתרו, ובקכידס דרש ממלכי החשמונאים שיחזירו לאימפריה היוונית את החזרת חלקים מארץ ישראל, או אז שמעון לא ויתר ואמר לו את המשפט המפורסם: "לא ארץ נכריה לקחנו!".

למרות כך, לגבי העיר יפו וגזר, שמעון השיב לבקכידס שהוא מוכן לקבל 100 כסף תמורתם.

 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
הגדלה

• • •

מעניין האם ממעשהו של שמעון, ניתן ללמוד לגבי הפולמוס בימינו בין סיעות הימין לגבי הסכמה לתוכנית המאה של טראמפ או לא.

לגבי תוכנית המאה ישנם שני סברות בקרב הימנים, סברא אחת טוענת: "אין להסכים על מדינה לפלסטינים בכל מקרה, אפילו על מדינה מצומצמת", הצד השני טוען: "תסכימו להצעתו של טראמפ, לפחות סיפחנו חלקים גדולים מיהודה ושומרון".

 (צילום: אביתר ליכטמן)
(צילום: אביתר ליכטמן)

נחזור לעיר גזר ולתקופת החשמונאים להסכמתו של שמעון להעניק ליוונים את העיר יפו וגזר, בתמורה להסכם שלום עמהם. אנו נתהה האם ניתן לדמות את אישורו של שמעון להקמת מדינה יונית לצד מדינה יהודית בארץ ישראל, זאת למרות שהוא מודע לכך שעם ישראל לא כבש ארץ נכריה?!

ישנם שידמו את אישורו (של שמעון להעניק ליוונים את יפו וגזר תמורת 100 כסף) להצעתו של טראמפ למדינת ישראל, שיוותרו על חלקים מארץ ישראל, תמורת הסכמה מצידם להקמת מדינה פלסטינית ולשלום עולמי.

• • •

למעשה כל צבא שכבש את ארץ ישראל, הוכרח לכבוש את העיר גזר החשובה. במלחמת העולם הראשונה התחולל קרב אדירים בין חיילות העותמאנים לצבא הבריטי בראשות אלנבי שבהתקפת פרשים חזקה, כבשו את המקום.

בשנת תש"ח כבשו יחידת הפלמ"ח את המקום, ומאז ועד היום, ניתן לטייל במקום ללא כל חשש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

 (צילום: אביתר ליכטמן)
(צילום: אביתר ליכטמן)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)

המקום מקסים, עצי דקל מרשימים גודלים בו, ובימים אלה המעיין מלא במים, עם פינות מוסדרות לצידו. עומקו כ1.5 מ' ויותר.

איך מגיעים? בוויז: עין ורד(המעיין)-וורדא  (כך מופיע שם). הגעה מומלצת מכרמי יוסף ולא מקיבוץ גזר. ליסוע בעדינות בדרכי העפר. והכי חשוב, קחו שקיות ואספו את האשפה, גם שלכם, וגם של מי שהשאיר בטעות לפניכן. המעיין נמצא באיזור מודיעין-רמלה, ולא להתבלבל עם מושב עין ורד שלא באיזור.

חשוב ביותר להגיע בשעות מוקדמות, שהמעיין רק ממטיילים, כדי לשמור על העיניים בטהרה. 


[1]  ספר יהושע, פרק י', פסוק ל"ג

[2] יהושע כא כא

[3] מכבים א, ט, 50-52

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
 (צילום: אביתר ליכטמן)
 (צילום: ישראל שפירא)