אאא

הצוות הבין-משרדי לבחינת סמכות הדיון בעבירות תעבורה מסוג "ברירות משפט", בראשות נשיאי בתי משפט השלום בירושלים ובחיפה, השופטים אביטל חן ואינאס סלאמה, הגיש את הדו"ח המסכם שלו לממשלה, ובו הוא ממליץ להפוך חלק מעבירות התעבורה להפרות מינהליות, שלא יטופלו עוד במישור הפלילי אלא במישור המינהלי בלבד.

מדובר בעבירות כגון נסיעה במהירות גבוהה מהמותר (בנסיבות מסוימות), שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, אי-חגירת חגורת בטיחות, נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית ועבירות נוספות שהעונש עליהן הוא קנס בלבד ונקודות במקרים הרלוונטיים, ושלפי המלצות הצוות תוסר מעליהן הסטיגמה הפלילית. אדם שיקבל דו"ח תנועה כזה יוכל לבקש לערור עליו בבית דין מינהלי ייעודי, בהליך דיגיטלי שככלל לא ידרוש התייצבות של המתדיינים.

הצוות הבין-משרדי, בו חברים גורמים שונים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ומהנהלת בתי המשפט, הוקם בסוף שנת 2018 ע"י שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, מכוח החלטת ממשלה. הצוות הוקם כדי לבחון האם נכון להשאיר את כלל עבירות התעבורה במישור הפלילי, וכן כדי לבחון את האפשרות להסיט חלק מתיקי התעבורה לבירור במסלול יעיל יותר. כיום קיים עומס גדול בבתי המשפט לתעבורה, בהם נפתחים כ-140 אלף תיקים בממוצע בשנה, כאשר הצפי הוא שמספר זה יעלה ככל שהמשטרה תשתמש יותר באמצעי אכיפה אוטומטיים.

ככלל, תיקי התעבורה נחלקים לשני סוגים:

- דו"חות מסוג "ברירת משפט", שהן עבירות שהעונש בגינן הוא קנס בלבד, בצירוף נקודות במקרים מסוימים, ואשר מקבל הדו"ח יכול לבחור אם לשלם את הקנס הקבוע בהן או לבקש להישפט בפני בית המשפט לתעבורה בהליך פלילי. בכל אחת מהשנים 2019-2017 רשמה המשטרה למעלה ממיליון דו"חות מסוג זה, אשר מהווים כ-90% מכלל דו"חות התעבורה.

- סוג הדו"חות השני הוא "הזמנה לדין", שבהם החשוד בעבירה מוזמן לדיון פלילי בעניינו בביהמ"ש לתעבורה. מדובר בעבירות חמורות יותר, שהעונש בגינן יכול להיות מוטל רק ע"י ביהמ"ש.

כאמור, המלצתו העיקרית של הצוות הבין-משרדי היא להפוך את עבירות התעבורה מסוג "ברירת משפט" ל"הפרות תעבורה", שיטופלו במישור המינהלי ולא במישור הפלילי. זאת, משום שאכיפה מינהלית עשויה לתת מענה טוב יותר שיאפשר הן הגברת האכיפה של עבירות התעבורה, והן מתן שירות טוב יותר לציבור.

על הקנס שיוטל בגין ההפרה המינהלית ניתן יהיה לערור לבית דין מינהלי לתעבורה, שיוקם לשם כך במשרד המשפטים. ככלל, ההליכים בבית הדין יתנהלו באמצעות ממשק דיגיטלי מתקדם ונוח לאזרח ועל בסיס מסמכים כתובים, וגם במקרים בהם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעות ממשק וידיאו, מבלי שיהיה צורך להגיע פיזית לאולם, למעט במקרים חריגים. על החלטת הדיין תינתן זכות ערעור לבית המשפט לתעבורה.

ד"ר עמרי בן-צבי מהמחלקה למשפט ציבורי-מינהלי בייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים, אשר ריכז את עבודת הצוות מסביר: "הצוות מצא כי המתווה המינהלי, שמקובל גם במדינות מערביות אחרות, צפוי לתת מענה טוב יותר לנושא, שכן הוא יאפשר הגברה של אכיפת דיני התעבורה ושירות טוב יותר לציבור. סדרי הדין בבית הדין המינהלי יהיו פשוטים ויעילים יותר מסדרי הדין במערכת הפלילית. לדוגמא, הצוות ממליץ כי ברירת המחדל של בית הדין המינהלי תהיה הכרעה על בסיס חומרים כתובים (במיוחד בעבירות מצולמות). בנוסף לכך, הקמת בית הדין תייצר מומחיות מיוחדת אצל הדיינים בסוג מסוים של הפרות תעבורה, מה שיאפשר הכרעה מהירה יותר בשאלות שיתעוררו".