אאא

היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש לבטל את החסינות שקיבל ח"כ חיים כץ, החשוד בעבירות פליליות. את הדברים כתב בתגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת.

לדברי מנדלבליט, המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת, מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים ולא נתנו משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים.
 
עוד טוען מנדלבליט, כי דיוני הוועדה היו שגויים, וכי מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה האם בכלל נעברה עבירה פלילית על ידי כץ.

"היו בין חברי הכנסת", טוען מנדלבליט, על פי הפרוטוקולים, "שהשמיעו עמדה שכץ לא פעל בניגוד עניינים, ולא הציג מצג תרמיתי, ושאי גילוי המידע אינו בגדר עבירה משום שלא חלה על ח"כ כץ חובת גילוי, שלא התגבש בעניינו של ח"כ כץ יסוד נפשי; ושלא היה מקום להגשת כתב האישום".
 
"זאת", מסביר מנדלבליט, "במקום שחברי הכנסת יביאו נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, שיבארו מדוע המעשים שעשה - באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו"ר ועדה, מהו הסיכון הטבעי לעבודת חבר כנסת ויו"ר ועדה שהתממש במקרה דנן, מהי הנקודה בה הביאה פעילות חקיקה חוקית את חבר הכנסת לדבר עבירה כהתפתחות טבעית של פעילותו התקינה וכיוצ"ב".
 
"הפגם בעבודת ועדת הכנסת יורד לשורש ההחלטה משום שלפי הדין, היה עליהם להניח את דבר התקיימותן של עובדות כתב האישום כהנחת מוצא. לפי ההלכה הפסוקה, טענות בנוגע לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום, אין מקומן להישמע בדיון בחסינות חבר הכנסת".
 
ולכן מנדלבליט טוען שמכיוון שלא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו. מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, לו היה ניתן, היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי.

 מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ (וידאו: ערוץ כנסת)

עוד טוען מנדלבליט, כי חברי הכנסת התעסקו במצבו המשפחתי והבריאותי של כץ, דבר שאינו נוגע כלל לתת לו חסינות, אלא רק השופטים מתייחסים לכך במהלך המשפט. 

כזכור, לפני כשנה החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד ח"כ כץ באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת אקוויטל. כתב האישום מייחס לו קידום תיקון לחוק ניירות ערך, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים מהותי בין כובעו כחבר כנסת וכיו"ר ועדה לבין אינטרסים כלכליים שבהם אחז הוא או חברו בנוגע לתיקון, ותוך שהוא מסתיר אינטרסים אלה מחברי ועדת הרווחה שבראשה עמד ובה קודם החוק, ומוועדת האתיקה כשהדבר הובא לפתחה, ואף מוסר להם מצגים כוזבים או חלקיים בעניין זה.
 
בתגובת היועמ"ש הובהר כי המעשים שהקימו עבירת מרמה והפרת אמונים כאמור אינם באים בגדר "מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו" של חבר הכנסת, בהתאם לעילה של 'חסינות מהותית', אינם נופלים בטווח הסיכון הטבעי הכרוך במילוי התפקיד ואינם בגדר גלישה טבעית מביצוע פעולה חוקית במסגרתו.