סוף סוף, למד הציבור החרדי לצלם כל מפגש עם שוטרים, להפיץ את התיעוד ברשת ולתת לציבור לשפוט לפי מראה עיניו, בלי צורך בתיווך של הודעות דוברות.
בימים האחרונים בפרט, בעקבות אכיפת היתר של המשטרה בציבור החרדי אחר שמירת תקנות החירום בשל הקורונה, אנחנו נתקלים בעשרות תיעודים לא נעימים ממפגשים בין חרדים לשוטרים.
לרבים בצמרת המשטרה, ההתמודדות עם הסרטונים המצולמים אינה קלה. יש שם מי שמגדיר את זה כ"מלחמה של כוכבי רשת חרדים נגדנו".
בתגובות המשטרה לתיעודים הנחשפים כאן ב''כיכר השבת', מרבים לטעון כי מדובר בחלק מ"קמפיין מגמתי המתנהל בימים אלו נגד המשטרה והשוטרים הפועלים".
לדעתי, הסיפור הגדול פה הוא המצלמה והכוח שיש לרשת. גם המשטרה הבינה שהיא צריכה להתחיל לפרסם את התיעודים ממצלמות הגוף של השוטרים, כדי להוכיח את צדקתה בחלק מהמקרים.
הבעיה היא שהמשטרה מפרסמת את התיעוד ממצלמות הגוף רק כאשר אלו משרתים אותה, ולא באופן קבע, מה שמעלה חשד שהשימוש במצלמות הגוף אינו רק על מנת להגיע לחקר האמת...
הציבור החרדי הפסיק לשתוק, ואני תמה האם יש במשטרה מישהו שעצר לרגע לחשוב כיצד ניתן להחזיר את אמון הציבור בו, ולא רק כיצד להוסיף עוד מעט יח"צ לארגון.
אין לי ספק שהלקח עדיין לא נלמד, ובכאב אני כותב כי אירועים מעין אלו עדיין ימשיכו - עד שהמשטרה תשכיל להסביר לשוטרים כי לפעמים עדיף להיות חכם, ולא רק צודק. גם להם מותר לעבוד עם שכל, ולא רק עם רגש.