היסטוריה ואקטואליה

ראש הישיבה שכל דבריו הם "דברי קבלה"

בחייו נפוצו שמועות כי יצא נגד הרבי מליובאוויטש, אך ראש הישיבה הכחיש זאת. בשנת תש"כ היו מי שביקשו למנותו לרב הראשי לישראל, ונימקו זאת כי הוא תלמיד הראי"ה קוק (בארץ)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
רבי יצחק הוטנר זצ"ל (צילום: IZAK, מתוך ויקיפדיה)

לאחר שסיפרנו על הבידוד שנכפה על ראש הישיבה הגאון הגאון רבי יצחק הוטנר, נרחיב מעט בתולדותיו. המשגיח הרב וולבה כותב על ספרי 'פחד יצחק': "דע שכל דבריו דברי קבלה!".

הגר"י נולד בשנת תרס"ו (1906), בבחרותו למד אצל הסבא מסלובודקא ועלה איתו לארץ ישראל לעיר חברון.

בניסי ניסים ניצל מטבח תרפ"ט עקב כך שחזר לוורשה, שם יש הטוענים שלמד 'פילוסופיה' באוניברסיטת ברלין ביחד עם האדמו"ר מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון ורבי יוסף דוב סולובייצ'יק, אשר לימים ביקרם בחריפות, והתבטא כנגד תנועת חב"ד, ועל פולחן האישיות סביב הרבי מחב"ד. כמו כן אסר הגר"י הוטנר על תלמידיו לשמוע מפי הרב סולובייצ'יק שיעורים.

חבושים בצילנדר: חמישי מימין - הגרמ"מ אפשטיין, שני אחריו - הראי"ה קוק (בספודיק), אחריו, הגרא"ד כהנא-שפירא (חבוש צילינדר) במסע הרבנים לארה"ב (מתוך ויקיפדיה)

יש לציין שבשנותיו האחרונות הרב הוטנר שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפרסומים כאילו התבטא נגד הרבי מליוובאוויטש במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטוים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב.

מסתבר ששמועות אלו שהרב הונטר דיבר נגד הרבי מחב"ד, הופצו לאחר שהוא חלק עליו בענין "מבצע תפילין", ועקב כך שנפסק בהלכה שמצוות תפילין היא מחייבת כוונה, הרי שאין ענין להניח לחילונים שאינם מתכוונים במצווה. אומנם הרבי מחב"ד החזיר תשובה לרב הוטנר בו הוא מנמק מדוע הוא סובר שיש מצות הנחת תפילין אף ללא כוונה מיוחדת.

בתקופת לימודיו בארץ ישראל, הגר"י הוטנר התוודע לראי"ה קוק שהיה ידידו הקרוב של ראש ישיבת חברון הגרמ"מ אפשטיין וארבעים שנים אח"כ כתב לרצי"ה קוק על גדלותו העצומה.

מכתבו של הגר"י הוטנר לראי"ה קוק בבקשת ההסכמה לספרו 'תורת הנזיר' נפתח במשפט: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"

על ספרו "תורת הנזיר" קיבל את הסכמות מרנן הגרח"ע גרודזנסקי, הגרא"ד כהנא-שפירא והגראי"ה קוק (יש לציין שבמהדורות האחרונות הושמטה [כמקובל...] הסכמתם של הגראי"ה קוק והגרא"ד שפירא).

ההסכמות שהושמטו של הגראי"ה קוק, והגרא"ד שפירא בעל ה"דבר אברהם" (מתוך המהדורה הראשונה, תרצ"ב)

מעניין שבשנת תש"כ (1960) גורמים שונים רצו למנותו לרב הראשי לארץ ישראל, והטעימו את כוונתם, שהרי הגר"י הוטנר מוכר בתור אחד מגדולי תלמידיו של הראי"ה קוק.

קטע מהעיתון חרות (24 לפברואר 1960 למניינם)

מחלוקת לשם שמים ניהל עם הגר"א קוטלר האם להקים קולג' עם לימודי חול, הגר"י הוטנר הציע לשלב לימודי חול בקולג' (לאלו שאינם מתאימים רק ללמוד תורה בישיבה קדושה) אולם הגר"א קוטלר חלק עליו, והענין ירד מעל הפרק. הגר"י הוטנר לשיטתו לא שלל לימודי חול, ואכן בתו היחידה (אשתו של הגאון רבי יונתן דיויד) בשנת תש"ל עשתה תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה, על הגאון המופלא מהרי"ץ חיות.

בשנת ה'תשל"ט עלה לארץ ישראל, ועד חשוון תשמ"א (1980) שימש נשיא מכון ירושלים והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד, או אז לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' בכסלו באותה שנה. חתנו הגאון רבי יונתן דייויד ממשיך את דרכו ומורשתו היחודית ב"ישיבת פחד יצחק" על שם ספרו העמוק הנלמד ברטט וקדושה בהיכלי התורה.

הרב הוטנר חיבר את הפיוט המרטיט "בלבבי משכן אבנה", אשר מיוסד על אחד משיריו של רבי אלעזר אזכרי.

יהי רצון שימליץ טוב בעדינו מתחת כסא הכבוד

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר