אאא

השבוע אנו פותחים את חומש דברים, האחרון מחמשת חומשי התורה, בדבריו של משה רבנו ע"ה מנהיג האומה בפרידתו מכלל ישראל אותו ליווה מעת היותו לעם. כמה סמלי הדבר כי זה הוא הדבר אותו הותיר לנו במותו, כאשר אף מקום קבורתו לא נודע לנו עד עצם היום הזה, אין לנו אף מקום קבר להשתטח עליו – וכמאמר חז"ל 'אין עושים נפשות לצדיקים' – הצדיק עצמו אינו צריך שיפארו את מקום קבורתו, אלא 'דבריהם הם הם זכרונם' – מורשתם הרוחנית המפוארת היא צוואתם  האמיתית לשעה ולדורות.

כאשר אנו מעיינים בפרשת השבוע כמו גם ברובו של חומש דברים נמצא כי הוא כולל חזרה היסטורית על מאורעות עם ישראל, החל מיציאת מצרים דרך חטא המרגלים מלחמות ישראל ועוד, ומכאן גם שמו של החומש 'משנה תורה' – שינון וחזרה.

בכל שנה מחדש מנקרת במוחי השאלה, מה התורה באה ללמד אותנו בכך שהיא מקדישה חומש שלם לחזרה על המאורעות שכבר תוארו במהלך החומשים לפרטיהם? מדוע משה רבנו בשעה גדולה ומשמעותית זו של פרידה מוצא לנכון לחזור ולתאר באזני העם את אותם מאורעות שחוו אותם בעצמם?

משל מפורסם בשם מרן החפץ חיים זיע"א מתאר את ביקורו של תייר שהגיע להתארח בקהילה יהודית נכבדה, התייר עוקב בהשתאות אחרי סדרי הקהילה המכובדת על מנהגיה ואורח חייה האציליים. מה גדלה תמיהתו כאשר הוא מגלה במהלך קריאת התורה בבוקרו של השבת כי הגבאי בוחר להתנהל בסדר משונה ומוזר, בסדר העליות הוא קורא ראשון למתפלל היושב מצידו האחד של בית הכנסת, לשני מהצד השלישי, ולשלישי הוא מכבד את ההוא שיושב מאחורי הבימה, וכן הלאה. התייר שלא יכול היה להסתיר את פליאתו המתין עד לסוף התפילה ואז ניגש אל הגבאי ואמר לו: אני אמנם אורח כאן, אך על זאת קשה לי להבליג, מדוע אתה נוהג בחוסר סדר שכזה, מדוע הינך מנצל את תפקידך כדי 'לקדם' מתפלל כזה או אחר, בלי שום סדר הגיוני ומתקבל על הדעת? גם בשבילך, חבל שאתה טורח להתרוצץ מכאן לשם, מדוע לא תנהג בשקיפות ובאחדות, ותכבד את המתפללים לפי סדר ישיבתם בבית הכנסת?

ענה לו הגבאי בחיוך: אורח יקר! האם באמת נראה לך שמביקור של שבת אחת תוכל להבין את הכל? הראשון הוא כהן, ו'במקרה' הוא יושב אי שם בירכתי צפון, השני הוא לוי, לשלישי יש אזכרה השבוע, הרביעי צריך לברך ברכת הגומל, ולרביעי בכלל נולדה בת למזל טוב והוא צריך לקבל עלייה דווקא בשבוע זה... וכן על זה הדרך.

ומכאן מבאר החפץ חיים מוסר השכל להסתכלות הכללית על הנהגת העולם, אנו כאן בעולם 'מבקרים' לרגע... במשך עשרות שנותינו בעולם הזה איננו יכולים להתיימר ולהבין קצות דרכי הנהגת שמים! התקופה הקצרה יחסית שלנו כאן מתוך מכלול אלפי השנים בהם העולם קיים ומתנהל עוד לפנינו וימשיך להתנהל גם אחרינו... חפוזה וזמנית עוד יותר מביקורו של אותו תייר לשבת שלימה בעיירה...

פשוט וברור כי אין לנו כל האפשרות לחשב 'חשבונות שמים', העולם מתנהל לפי סדר מופתי, לפי חשבון מדוקדק ומחושב, יש דין ויש דיין, אים אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזים עליו מלמעלה. וטוב שלא 'מתייעצים' איתנו כיצד ואיך לנהל אותו...

המשל הזה הסביר לי גם את המסר שמשה רבנו מעביר לעם ישראל, הסיפור של כלל ישראל אינו אוסף של מקרים, כל פרט קטן וגדול הינו בעל משמעות רבה במכלול כולו, כל מעשה ואפילו כל מחשבה – יש לה משמעות לדורי דורות! והיא מצטרפת למכלול הסיפור הגדול והמושלם, שיתגלה לנגד עינינו בקרוב בבנין בית המקדש והגאולה השלימה!

ומכאן לאקטואליה... אנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאתגרת, נקרא לה לצורך הענין "תקופת הקורונה", לנו האורחים כאן בעולם אין שום לחזות לאן הסיפור הזה הולך - - -

מה שברור הוא שלא ירחק היום והבורא יתברך יוציא אותנו ברחמיו מהמשבר הזה, וכולנו תקווה שתהיה זו כבר הגאולה השלימה. יבוא יום ובו נוכל לגולל מגילה "ויהי בימי הקורונה"...

אין לנו מושג האם כבר בזמן הקרוב נוכל להביט במבט היסטורי מסכם לאחור ולנסות להבין מה היה רצון בורא העולם ללמד אותנו בתקופה זו, על מה השתנו דרכי העולם, מדוע נעו מוסדות תבל. אך מה שברור הוא כי לקח אחד הבורא כבר מלמד אותנו, ובגדול, כי הוא לבדו קובע ומחליט את סדרי העולם. אין עוד מלבדו.

אך גם אם אין ביכולתנו להקיף את מכלול התמונה, כמו אותו תייר ה'אורח לרגע', זאת עלינו לסכם לעצמינו כיצד נצא מחוזקים מהתקופה הזו, להשתנות לטובה, להתרומם, להתעלות מהשגרה השוחקת ולהתבונן על דרכינו, ניקח לעצמינו משהו טוב, איש איש לעצמו, לביתו ולמשפחתו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נחדד לעצמינו כי לכל פרט בסיפורו של העם היהודי יש משמעות נצחית, אין מקרה בעולם, וידוע ש'מקרה' הוא אותיות 'רק מה'". הנביא ירמיהו כבר אומר: "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" - מתוך הצרה עצמה מגיעה הגאולה. "וממנה יוושע".

בימים אלו, לקראת תשעה באב אנו נזכרים בכל הקורות אותנו מחורבן הבית: הרדיפות, הפוגרומים, מסעי הצלב, השואה הנוראה ועד ימינו.

עלינו לזכור את דברי חז"ל הקדושים שבשעת חורבן הבית – נולד המשיח, אורו של עולם. "מעשה ביהודי שחרש וגעתה פרתו, אמר לו ערבי אחד: התר פרתך, נחרב בית המקדש שלכם. תוך כדי שיחה, שוב געתה הפרה. אמר הערבי: קשור פרתך, נולד המשיח" (איכה רבה פ"א).

הבה לא נהיה כאותו תייר שהתיימר להבין הכל. נסמוך על בורא העולם שינווט אותנו אל ארץ מבטחים, נישא את עיננו למרום ונתפלל בעבור הכלל  שמתוך הימים הללו ימי בין המצרים בהם אנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו, נזכה לראות את ירושלים בתפארתה במהרה בימינו אמן.

שבת שלום